מגירה

ואי אהבתי את השם..
ממש מתאים לי..
מגירה.. אבל המגירה הזאת סגורה.
מפחדת להפתח. לא מסוגלת. היא פשוט נעולה!
אבל היא חייבת להפתח!
אבל המפתח.. איכה?

הלב שלי.
הרגשות שלי [יש לי כאלה? חוץ מפחד.. בעצם פחד זה אני.]
הנפש שלי.
סגורים בתוך מבצר. סגור ומסוגר.
ממאנים להפתח.

יש בי בפחד.
שהרגשות שלי יתוועדו לכולם.
שהמשפחה תרגיש שאני מרגישה.
ואז?
ואז ישחקו לי בהם.
ברגשות האלה. המוסתרים.
ישחקו בהם כמו כפתור הדי ג'י..
ללא מעצור.
אני?
אשבר שוב..

אממ.. בנות יש לי בקשה קטנה..
אפשר חיבוק..?
לבכות לכן?
ואתן.. תאכילו אותי?