.
.
מגדל קלפים רעוע
מתנדנד מתנדנד
ילד עקשן נטוע
מרקד מרקד
ופתאם.
בום.
חושך.
שקט.
בלאגן בעיניים,
בלב.
לא זה לא הוא
הושיט יד
המיט אסון.
משהו אחר
רק קצת התקרב
נשף לו על הארמון.
נבהל.
ובכה.
ושתק.
וברח.
וכאב.
והוא ילד עקשן
אסף קצת קלפים
נדחק לפינה
שוב מבצרו בנה.
והוא מתנדנד.
והוא מרקד.
עד הפעם הבאה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
27 תגובות
כמה תמימות, כמה פשטות, כמה ילדות, וואו!
כמה פשוט- ככה נוגע.
מכאיב לי, סוחף אותי, מרטיט לי את מיתרי הלב….
איך זה שכולנו היינו פעם ילדים כאלה… בונים, מפילים, בונים…
כמה טוב שהילד לא מתייאש ובונה שוב! וכמה שזה דומה למגדל האמיתי בחיינו…
שיר יפהפה, מסעיר ומטורף!!!!!
את מוכשרת!!!!!
?
תודה דיאן?
וכמה שזה דומה למגדל האמיתי שבחיינו. כמה.
שיר הרס יקרה,
תיארת את זה בצורה הכי אמיתית ויפה שיש.
פשוט לקרוא ולהיזכר… בעצמנו…
תודה!
תודה לך בעצמך, אילנית ?
ואוו
זה היה כזה קליל ומתוק!
והמנגינה!
את קוראת את זה ויש מנגינה כזאת של קצב נעים כזה:)
זכרונות!
אהבתי ברמות!
??
תודה??
מתוק!!
דווקא לקחתי אתזה בקטע אופטימי..מסכימה?;)
ממש יפיפה?
תודההה?
ווואוו, באמת משמח אותי שאהבתן.
ו.. כן, מסכימה לך לקחת בקטע אופטימי.
רק תדעו, וכבר אסביר, בכלל לא הייתי אופטימית, הייתי מיואשת.
אני מתנשפת. שיר!!
וואו וואו.
זה מושלם, ונוגע, ו-❤
מהממת!!
?
תנשמי מותק. רק לא קרוב מידי אלי. אני אעוף.
שיר הרס!!
זה היה פשוט וואו!!
נ.ב. למה זה השם שלך? זה דווקא שיר בניה.
תודה, חיהלה?.
זה השם שלי כי… ככה בחרתי.
וזה, זה שיר הרס, בעיני.
ירדנו לעולם הזה בשביל לבנות.
גם אם המגדל מתפרק שוב ושוב.
יום אחד נבנה אותו, יפה מאי פעם.
והוא יעמוד שם. לנצח.
ועד אז?! נתאמן..
תודה על זה, באמת?
זה כואב ומנחם ביחד.
כואב שעובדים קשה, לשווא.
(במיוחד כשמישהו אחר מפרק לנו את המגדל)
אבל מנחם, כי בתמימות אנחנו שוב בונים, כאלו שוכחים.
סוג של תקווה ואופטימיות.
את כישרון, ילדונת!
אני יכולה על אחרון ראשון ועל ראשון אחרון?
תודה?
וצודקת. כואב ומנחם. אבל התמימות הזאת… אולי צריך ללמוד כבר? אולי הקלפים כבר בלויים מידי, הרוסים. ולא, זה לא נכון שוב להדחק לפינה, להתעקש ולבנות.
יכול להיות,
הנתונים משתנים בן אחד לשני,
לאחד נכון לנסות שוב ושוב.
ולשני, להרפות. לבנות אולי דברים אחרים (יציבים יותר)
ואם את מרגישה שכבר דיי, ו'הקלפים בלויים והרוסים' אז… אני מאמינה שהתשובה היא בתוכנו, אם רק נרצה לגלות אותה, ויהיה לנו אכפת.
(מממ לא בטוח שכדאי לך להקשיב לי, אני בסך הכל מעורבבת לא פחות, סליחה על תגובה מבולבלת שכזאת)
ואגב, אחרי שקראתי את התגובה למטה…
הבנתי יותר, תודה שנתת לי, ולו במעט. להרגיש את חברה שלי…
?
אני אוהבת לשמוע(לקרוא, במקרה שלנו) מה שאת חושבת.
ואני אהרהר במה שאמרת.
וחברה שלך, מקווה שלא הכאיבה לך ומוסרת את תודתה??
ואווו שיר מהמם!!! ב2 המובנית!!!
בנית!! תודה!
נ.ב. סליחה על כל ה!!!!!!!!!!! זה פשוט מדהים אותי!!!!!
סוכר בריא, תודה!!!!!(ועוד כמה באלך)
אגב, סוכר-בריא. איפה איפה קיים כזה דבר? נראה לי ממולץ שאעבור אליו…
תודה כולכן, אוהבת?
אני רוצה להסביר, אולי יותר בשבילי מבשבילכן.
המגדל הזה שקרס לי, הוא אני, מנסה בכח לעמוד יציבה, להיות בסדר כבר.
ואז… הייתי שקועה במשהו וחברה הניחה בחוזקה ספר על השולחן, אני קפצתי מבהלה והתפרקתי, חזק מידי, וברחתי משם, ולא רציתי לחזור.
בכיתי בחוץ חצי שעה ואז אספתי את עצמי וחזרתי. הכל בסדר☺ רק נבהלתי…
ושוב אני בסדר והכל טוב עד שאתפרק לעצמי שוב, ולא אטפל בי, רק אברח למשחק הילדים הזה…
השתפכתי…
תודה שקראתן!!!
וזה בסדר, אתן יכולות להשאר באופטימיות של השיר הזה.
אני את שלי אמרתי.
???
עם פה פעורר
והלב שלי קרס איתך ביחדדד
שיר הרס יש לך כתיבה מהממת ונוגעת
מהמםת
אוח. מקווה שהוא בסדר עכשיו.
ותודה, את מהממת?
אוהבת אותך?
ראיתי את השיר שלך וישר ידעתי שזה יהיה הרבה יותר מסתם 'שווה לקריאה'
זכרתי מהפעם הקודמת כמה הכתיבה שלך מטורפת
ולא אכזבת אותי?
וואוו. תגובה שווה!!
אני מעט סמוקה?
שיר בניה שאתתתת
וואו
פשוט וואו
עד הפעם הבאה …
אאוצ’
המילים שלך שאבו אותי פנימה. שממש יכולתי לראות מולי את הילד המרקד… שבונה בעיקשות שוב את מבצרו…
לא יודעת מה איתך, אבל אני רואה בזה גם הרבה יופי.
אוהבת!!!!
הופה, אולי יום אחד אני אהיה שיר בניה באמת…
תודה, ברבור שחור, גם אוהבת?
כמה יופי שתרצי…