מבינה עניין
כואב יותר לקבל סטירת לחי מאחרים או להיות זה שנותן אותה?
אני קמה עם מחשבות עגמומיות על הבוקר.
נזכרת בתחושות הקשות שליוו אותי אתמול בדרכי לשינה ובמבחן שממתין לי על הבוקר מבלי שלמדתי מילה. באמת חסר לי לקבל גם את כתר העצלנית לצד הדחויה חברתית.
אני נבהלת מצמד המילים הללו. בין להרגיש לבין לקרוא לעצמך כך יש מרחק גיאוגרפי כלשהו. להכניס את עצמי לכותרת הנ"ל בהחלט מבטאת השלמה עם המצב. והאמת שבתוך תוכי אני מסרבת להשלים עם המציאות ועם בריחת תדמית ה"פופולרית" שחלמתי להיות.
היות ואני כבר תכף מאחרת את ההסעה, מכניסה את הרגשות השלילים בקופסה סגורה. מכינה את הפנים החתומות שיקבלו את תמר בהיכנסי לכיתה.
הכיתה רועשת וגועשת כיאה לטרום מבחן. החברים שלי לבוקר זה הם "חוסר האונים", "התסכול והבושה." את המבחן כבר אערוך במועד ב', כעת זה הזמן לבחון את עצמי.
שאלה ראשונה:
את רוצה חברות?
הקיפי: כן/לא.
נו שאלה קלה. אם אפשר לסכם את תמצית שאיפותי זה להצליח לממש את עצמי בחֶבְרָה. להשיג את מרכז הבמה ולהיות אהובה, בהחלט עונה על השאלה הראשונה.
שאלה שנייה: מה את עושה בשביל להשיג את זה?
הידיים שלי תולשות במרץ את הדשא הנעים למגע. הפעם התקלתי את עצמי. זו כבר שאלה פתוחה.
להיות פתוח עם עצמך זה לא תמיד משימה קלה…
ושוב טעם הכישלון ממלא אותי בענן סמיך שמפריע לי לפנות מקום לחשיבה מעמיקה. "הייתה לך הזדמנות" מצטרף אליו הקול המאשים.
אבל לא ידעתי שזה מה שיקרה!! בא לי לצעוק. להקיא את הרגשות שמערבלים אותי ולא נותנים לי מנוחה. רק רציתי להצליח לחוש את הילת המרכז. להתבשם מאחת מבנות הליגה הנחשקת שהכניסה אליה סגורה בדרך כלל. או שאולי תמיד.
אני צריכה להתנצל. מחשבה חדשה מקפצת לי לראש מפריעה לניחומי והספדי שברו של החלום.
קבלה ונתינה הם חוטים ששזורים אחד בשני.
תביעי חרטה, תקבלי מחילה.
תוכיחי התמסרות. תקבלי אהבה.
ורק על ההבנה הזאת מגיע לי ציון עובר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
ורק על ההבנה הזאת מגיע לי ציון עובר.
בהחלט בהחלט בהחלט
וואי. מהמם. כתבת ממש יפה.. אהבתי
אהבתי את המשחקי מילים. זאת סדרה מהממת ברמות על! והכתיבה איכותית בכמה וכמה רמות. מחכה לפרק הבא!
היי את זאת שכתבת את שאר הפוסטים של מאחורי הקלעים?
כי תמיד היה כתוב מושקי ועכשיו כתוב מיכל..
מצטרפת לשאלה של עדי
יאאא אהבתי תתובנה שלך…לפחות משו טוב יצא מהיום של החוסר אונים הזה:)
ומיכל, אם זה את שלקחו לך את השם, אני שוב מתנצלת ותמשיכי להנות עם שם המושלם שלנו:)
אני חושבת שהמיכל שלקחו לה את השם
לא תחזור להשתתף באתר..
היא מאז לא מעלה פוסטים.
זה עצבן אותה..פשוט ההתסכלות שלה אל האתר השתנתה..לכן לא חושבת שזה מיכל הזו
ניראלי שהפעם זו באמת מיכל הזאת… היא כנראה כותבת תחת השם הזה כדי לסנן מראש תגובות שמגיעות רק מהשם. אבל זה קצת תמוה כי זה נכנס לתגית של מושקי…
כך או כך הכתיבה שלך יפה ואמיתית!
וגם לפי ההגיון והסטיסטיקה זה ככה. חחח אשכרה זה עניין אותי והלכתי לבדוק את זה;-)
הפוסטים שמיכל הייתה כותבת היו עולים כל שלושה/ ארבעה ימים, הפוסט האחרון שמיכל כתבה תחת השם מיכל, עלה בט' תמוז.
החלק הראשון של הבלוג עלה בתאריך י"ב תמוז.
בתגית של מושקי אפשר לראות שהפוסט האחרון שלה היה בו' סיוון, ומהחלק הראשון של הבלוג הפוסטים עולים בקצב של שלושה ארבעה ימים…
כשמושקי (מיכל כנראה) הבינה שפלשה לתגית של מישהי, היא התחילה להוסיף לשם שלה סמיילי.
באמצע יש 3 פוסטים שעלו ברצף.. ד' ,ה' וו' אב. בפוסט הראשון והשלישי כתוב מושקי וסמיילי ובפוסט השני כתוב רק מושקי… סביר להניח שהיא לא שכחה להוסיף את הסמיילי בתקופה כה קצרה (מה גם שהיא התחילה עם זה לפני) מכאן נובע שיש כאן 2 כותבות, והן מוכשרות אחת אחת!!
אפשר גם לראות על פי סיגנון הכתיבה…
קיצערר עבודת מחקר שלי על פי השערה, למרות שאני בטוחה שאם הוא לא היה אנונימי הוא היה צודק;)
די בטוחה שאיטי תצנזר את התגובה הזאת אז לא תדעו;-)
ואיטי כדאי שתדברי עם מושקי:) ותפרידו את הפוסטים שלה מהתגית של מושקי, כי מדובר בבנות שונות. או שבכוונה הן עשו את זה בצורה הזאת…
עימכן הסליחה על החפירות, הירהורים של 2 בלילה…:) לילה טוב!!
חחח נוציי הזכרת לי את עצמיי
הרבה פעמים אני מנהלת מעקבים כמו זה שתארת פה
נכנסת לתגיות
משווה תאריכים, שמות, שעות
זה מרתק חח
היי מיכל/ מושקי!
ראיתי תמיד את הפוסטים האלו ולא יצא לי לקרוא, עכשיו קראתי את כל הבלוג ו..וואו
דבר ראשון את כותבת מהמם! ממש מרגישה אותך!
באחד מהפוסטים שם מישהי הגיבה שזה נראה ממש מקצועי ומזכיר את טינייג'רית, מצטרפת:)
מחכה כבר להמשך לדעת שהכל הסתדר..❤
לגמרי וואו
מחכה לפוסט הבא כל כך!