מכירה את השתיקות האלה?
את כל הרגשות המוצפים.
את זוכרת את הימים האלה?
מתי שלא מצאנו עוד מילים.
ורק רציתי לצרוח לשמיים
לרוקן את כל מה שבתוכי..
חודשים מחפשת אנטיביוטיקה
עד שדמעתי וכך ריפאתי את ליבי..
אז מסתבר
שהיו ימים יפים יותר.
אנ'לא ביקשתי מושלמות,
רק רציתי אלוקות.
ולא מצאתי,
אז חפרתי בשטח לא שלי
כי לא היה לא עוד כוחות למשמעות..
אבל אבא למה אני מרגישה אוויר?
כאילו לא מעניינת אף אחד..
גם ת'חברות שלי לא יעיר
אם אעלם לי לשבוע
רק כי התבודדתי בעצמי,
תמיד יתעניינו בי הבנות
שלא רציתי איתן קשר עוד לבנות,
ואת מי שאני אוהבת
היא תשכח אותי
רק כי לא יודעת כמה זה הרס אותי..
אז אולי כדאי באמת לנסות?
אולי לא אגיב לך 24 שעות?
ואז תשאלי אם משהו קרה
ואז שוב אקבל קצת לבבות
לנפש שלא מצליחה לחיות לבדה.
ואני כלום בסה"כ,
סתם בן אדם.
שכל המעריצים שלו חסויים.
ולפעמים זה נראה שאני עולם,
ואז שוב מקבלת אגרוף לפנים..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
אין לי מילים מול הפוסטים שלך דומיה.
נגעת בי כבר מזמן..
אולי מתישהו אצליח למצוא אותן ולהגיב לך,
בנתיים אסתפק בלהגיד לך שאני אתפלל עלייך
ואני מבינה אותך כל כך.
❤️
כמה מתיקות בנשמה אחת💝
קחי את המילים האלו שכתבת לי ותגידי אותם לך:) רק בתוספת כמה כוח יש בנשמה אחת.
דומיה🤍
מה אפשר לומר על כזה דבר?
כל פוסט שלך יותר מטורף מהשני
את פשוט מדהימה
והפוסט הזה–
הכאיב לי💔
אוזניות ורודות כמה אני אוהבת אותך❤️