שמביא את המים
אני אצעק
אתם תראו
אני אלך לים של תל אביב
ואצעק
והדגים במים יציצו
לבדוק מי המשוגע שם
על החוף
אני אזעק
אתם תראו
אני אברח למדבר יהודה
ואזעק
השממה תבין אותי
והחולות של המדבר יתערבבו
עם האינסוף
אני אשאג
אתם תראו
אני אעלה לראש הג'רמק
ואשאג
לכל הארץ הזאת
אפילו הכנרת תישמע קולי
אפילו הנוף
אני אצרח
אתם תראו
אני אסע ליער ליד הבית
ואצרח
פעם אחת, אלף פעמים
האצטרובלים יחכו, אתן לרוח
לחלוף
–
בסוף אני אצעק
אתם תראו, כולכם
אצעק, והעולם ישמע
אזעק, והעצים ירעדו
אשאג, תאטמו אוזניים
אצרח, הגרון שלי יכאב
–
אני אצרח
ואז אבכה
וז…הו
מה עוד אני צריכה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
81 תגובות
מה עוד אני צריכה, אחרי שבנית שיר כל כך זועק שהלב שלי זועק יחד איתו, מזדהה.
❤
מה עוד את צריכה, מה.
לא יודעת אם לשמוח על הזדהות, שיש עוד בני אדם שרוצים צעקה, שמבינים מה טמון בה, או להתעצב שיש עוד בני אדם שרוצים צעקה, ואין.
תצעקי.
תבכי.
תתפרקי.
.
תבני מחדש.
.
הגיע הזמן כבר,
ילדה.
.
תשתחררי- – –
לצעוק.
לבכות.
אני כבר מפורקת, כמעט לגמרי.
.
הגיע הזמן כבר.
מגיע.
לא.
יום אחד יבוא, ונראה את הכוכבים מקרוב, ונצעק איתם, חזק, עד שהם יפלו, יכנסו לעיניים שלנו, אמיתיים.
איה. איה. איה.
שין. מה איתך?
מי לא מסכים לך לצעוק?
איה.
שרהל'ה…
מה איתי? הלוואי שהייתי יודעת לומר.
א…אני.
.
חיבוק
–
מחכה לצעקה שלך מחוף תל אביב
יודעת מה גם בשקט נחשב..
תודה…
–
חוף תל אביב. אני אוהבת אותו.
והים. והמים. כוחו של הנהר הגואה. הם בטח אוהבים גם.
בשקט נחשב…
"דע שיכולים לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל… רק הצעקה היא בקול דממה דקה, וזה יוכל כל אדם…"
אבל כבר נמאס לי לצעוק בשקט.
שין אני חולה עליךךךך
התעגעתי עליך
את כותבת מהממם וחמודדד
התגעגעת אליי?
מישהי ישנה בשם חדש?
תודה!
שין?
כמה כיף לקרוא שיר שמבטא את חלומות הנפש שלך(מכירה את זה??)
אבל אני חושבת שגם שהיה לבד
גם שאפאחד לא יראה
יהיה לי קשה לצרוח, צרעה מוציאה הכול, חושפת אברים פנימיים
היא מספרת סיפור חיים, כאב, אכזבה.
את רוצה לשמוע את כול זה, להקשיב לדופק שיוצא בצרחה?
אני עדיין לא יודעת.
מכירה את זה, ג'ינג'ית. לקרוא מישהו ששרטט אותך בקווים כמעט מדויקים. לרוב זה מעלה בי חיוך, או משמיט אותו…
אני שומעת את זה גם בלי לצעוק.
אולי כי זה צועק אליי.
ואולי לכן אני רוצה לצרוח, שהקול שלי יגבר על הצעקות ההן.
-צעקה מוציאה הכל, חושפת איברים פנימיים-
ובגלל זה לא קל להגיע אליה- – –
הדופק הזה שיצא בצרחה פועם בך. לפעמים את מרגישה, לפעמים לא. לא תרצי לצרוח אותו, להוציא?…
זה אולי כואב, אבל… מטהר.
(ככה נראה לי. לא ניסיתי, עדיין).
אפשר להצטרף אלייך, שין?
נצעק את הכאב ביחד.
כתבת מדהים.
יעל. את המון-המון-המון זמן לא היית פה.
או שאת מישהי אחרת?
רוצה להצטרף אליי?
לצעוק… גם?
תודה.
אני כאן. כל הזמן.
כבר פחות מגיבה כמו פעם..
רק אם זה פוסט שממש ממש נגע בי, וזה נגע.
ובטח שאני רוצה להצטרף אלייך, שין. יש לי הרבה מה לצעוק.
כבר כואב לי בגרון ללחוש בשקט.
אז.. את באה?
העיקר שאת נמצאת.
זה נגע בך.
?.
אני… באה. כן.
אין לי הרבה כח, לא יודעת אם אוכל לצעוק, אבל לפחות לבוא.
תחכי לי?…
אני אחכה לך.
עד שתוכלי לצעוק- אני כאן. מחכה.
או שתבואי איתי, אני אלמד אותך לצעוק חזק חזק
מה אומרת?
יעל.
אני אומרת ש..כן. שלא. שלוידעת.
שיומאחד.
אולי אלמד, אולי תלמדי אותי את, איכשהו.
העולם הזה.. הכל יכול להיות בו.
…ימיסו שכבות שלבשתי.
עד הלב…
אעעע.
בכלל כואב לי הגרון.
.
אולי זה הזמן לצעוק, לצעוק חזק.
לקרוע את השמיים.
עשית לי חשק חזק.
.
השיר הזה צועק לי באזניים- – –
(גם ככה כואב גם להן.)
עד הלב…
עד הלב.
תצעקי.
אם הוא כבר כואב, שיכאב עוד קצת.
שהמדבר הגדול ישבר.
אני עייפה.
כמה זמן כבר אפשר.
עשיתי לך חשק. אז… בואי. לצעוק.
(אופס. את בוכה, שין).
השקט… צועק הכי חזק.
(גם להן כואב.
כואב. למה).
שין, את כותבת נדיררר??
אני מזה מזדהה. היה מלא פעמים שרציתי לצרוח. לצעוק את הנשמה. אבל בלעתי.
בסוף זה עובר.
אוהבתתת???
רציתי לצרוח. ובלעתי.
וכמה צעקות תקועות לך בגרון?
מה עובר? הרצון הנואש הזה, לצעוק?
תודה, אחת עם שם בדוי.
ועאהההה
מה .זה. היה. ?
ואו.
לקחתי את השיר למקום שלי
וזה בא לי בול בזמן
תודה
אוהבת שין❤
אייס קפה.
גם את הרבה מאד זמן לא היית פה.
זה היה משהו שניסיתי לכתוב כבר כמה חודשים.
אני אוהבת שאנשים שקוראים מילים שלי לוקחים אותן לכיוון שלהם. זו אחת הסיבות שאני מראה אותן.
ואני שמחה שהן הגיעו אלייך כשהיה צריך.
ברוך השם.
תודה, אייס קופי.
תצעקי.
הגיע הזמן.
ותקומי
❤❤
תצעקי.
ותקומי.
יאללה, שין.
הלוואי.
סליחה אם זה לא הדבר שהכי נחמד לשמוע כשהלב שבור, אבל את יודעת (או שלא)- דגים יש גם ביבשה?
ואת יודעת- אנחנו כאן בשבילך!
היבשה מלאת דגים, אני יודעת.
דגים, וחיות, ו… גם אנשים, כן.
תודה שאתם פה. ותמשיכו להיות. בשביל כל מי שצריך. בשביל כל מי שראו אותו דגים על יבשה.
(השם שלך… את ברסלבית?)
התגעגעתיייי אהעאעאעא שיןןן
אוף, התגעגעתי, באמת.
מקווה שאצליח לחזור להגיב נורמלי אבל את כבר יודעת שאת וואו.
*אהעאעא שיןן
תראי, אפילו המקלדת מתרגשת
אורגניזמית.
וואו.
ועם שלוש י' ושלוש ן מיותרות, זה ממש נראה שהתגעגעת.
כשאני חושבת על זה, נראה לי שגם אני, התגעגעתי.
אפילו המקלדת מתרגשת.
אפילו אני.
יודעת… יודעת כל מיני דברים.
יהיה נחמד אם תחזרי.
בתקווה שאחזור גם אני.
אני גם רוצה
לצעוק.
לשאוג.
לצרוחחחחחח.
שיין כתבת מהמם❤️
את גם.
את… יכולה לעשות את זה?
את יכולה.
תודה, מספר עלום.
אעע גמאני רוצה.
אין לי מילים כי זה כזה שלמותת של שיררר.
שין
אוהבת אותך.❤
אולי נסע ביחד-לבד כולנו.
ונגיד שאנחנו רוצות.
ונצעק.
ודי.
תודה, קפוצ'ון.
היי קפוצ’ונית, יש לך אחלה שם:) רק רציתי לדעת אם זה השם הקבוע שלך או שהוא חד פעמי כי קפוצ’ון\ית הוא השם שלי באתר כבר כמה זמן …
אז אם הוא לא השם הקבוע שלך ואת תוכלי להחליף אותו אני ממש ממש אשמח ויודה לך:)
תגידי לי אם זה סבבה איתך או לא…
אוי..
אני רציתי לעשות את זה,
הלכתי לים…
ולא עשיתי את זה..
גם לא באיזה משטח דשא ענק.
אבל אני רוצה.
הלכת לים, כי רצית.
ולא הצלחת.
לפעמים זה קצת כואב, לשבת מול הים, ולשתוק.
הלוואי… הלוואי שתצליחי.
לצחוק.
חחח.
מה זה?
–
(.
מה עוד אני צריכה).
אני ממש ממש ממש ממליצה לך לבדוק איך את יכולה לעבוד על השירה שלך כי לדעתי יש לך יכולות ענקיות בכתיבת שירה!
את לא צריכה להקשיב לשום עצה שלי, אבל בכל זאת אני אגיד אותה – תנסי אחרי שאת כותבת – לשייף, לשייף, לעבור עם פינצטה על כל אות ומילה לראות אם היא נצרכת שם או שטוב יותר להוריד אותה, גם אם היה איזה רעיון יפה מאחורי זה. שירה היא מינימליסטית.
תכנסי לתגית של שין ותביני;)
לפני שאני עונה- קראת עוד שירים שלי?
(שואלת כדי להבין אם את מתכוונת בכללי, או לסוג שיר הזה ספציפית).
איה.
הכאב צועק לי באוזן.
אאוצ'.
כתבתי בקול מדי.
באלי לצעוק ולאוג ולצרח איתך..
לא יודעת להראות את הרגשות שלי ודיי נמאס לי כברר
כמה בנאדם אחד יכול לסבול בלי להגיד כלום!!
מאמינה לי שאני מבינה אותך?
♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️♥️
מאמינה לך, ילדה טובה. בטח שמאמינה.
והכי מבינה אותך שיש.
כמה אפשר לסבול, ולשתוק. כמה. כמה.
הלוואי שתצליחי להראות, אפילו קצת, מה קורה שם בפנים.
גם אני רוצה לצעוק, שין.
אע.
.
(ישלך כתיבה מושלמת, אמאלה)
אז בואי, תנסי.
(תודה, ענן).
וואו.
שמרתי.
וואו.
מדהים איך מילה אחת יכולה להיות מחמיאה כל כך.
תודה, פרצל.
אני יצרח
אני יבכה
וזהוו
.
כמה שאני רוצה
כמה שאני צריכה
כמה אפשר לשתוק
אין שין כישרון
הכתיבה שלך מיוחדת
אהבתי והתחברתי, מאוד!
כמה שתרצי.
כמה שתצטרכי.
פעם אחת. אלף פעמים.
העיקר שלא לשתוק עוד…
תודה, יצורה.
(שכחתי מה פירוש הר"ת שלך;))
אני רוצה לבכות את חייייי
אבל לכרית כבר נמאס !
אוף. בכי של לילות. על חיים.
לכרית נמאס. ולך עוד יותר.
אאוצ'.
הלוואי שלא עוד.
לכי, תצעקי.
מה עוצר בעדך?
יש צעקה ויש צעקה.
יש צעקה של פתיחת הפה והשמעת צליל מהגרון, ויש צעקה של פתיחת הפה והשמעת צליל מהנשמה…
אמנם אני לא המשוררת ולא יכולה לדעת מה כוונתה, אבל כמדומני שזו כוונת המשורר…
בשביל צעקה כזו צריך משהו מבפנים
בדיוק, פרצל.
תודה שהסברת את עצמי.
–
לפעמים אי אפשר לצעוק.
לפעמים אי אפשר אפילו לדבר.
לפעמים רוצים להגיד משהו, אבל במקום מילים באות רק הברות קטועות, מרוסקות.
לצעוק זה דבר ענק. לא תמיד קטנה כמוני יכולה להכיל אותו.
ואולי זה רק היצר הרע.
????
#אוהבתאותךשין!
תודה, נר.
הרגע הזה שבאלי להתחתן עם מישו מחסידות ברסלב
????
בתור ברסלבית, אני לא מתנגדת.
ואולי לכן הכמיהה הזו, לצעקה.
שמעתי את אבא שלי צועק רק פעם אחת.
–
הייתי ילדה קטנה, בכיתה ה' בערך, הלכנו ליער. 'על האש' לכבוד ראש חודש. הגברים התעסקו עם המנגל, הבשרים. הילדים נשמו את העצים, שיחקו. אבא שלי עזב את האש, לקח אותנו בין השבילים. הוא מכיר טוב את היער. כמו כל חסיד ברסלב- התבודדות ביער היא חלק מהחיים.
התגאתי בעובדה הזו באוזני בנות הדודות. דיברנו על התבודדות. ואז אבא לימד אותנו לצעוק:
פרש את ידיו, הרים ראש למעלה, וצעק. 'אבאאאאאאא. טאטעעעעע'.
חיקינו אותו. צעקנו כולם. עשינו תור-תור. הפכנו צעקה למשחק.
זוכרת את עצמי, מרימה ראש. רואה עצים ושמים. צועקת. שחקנית הייתי. הוספתי הבעה מכמירת לב. הרעדתי את הידים. כולם צחקו. גם אני. היה כיף. והקבבים היו מוכנים.
(קצת נסחפתי עם התגובה הזו…)
רק לחבק אותך ו…זהו. מה עוד אני צריכה?
מקוצמרת שאת.
מה… עוד?
.
?.
אוווו
כואבבב
הכתיבה מתוקהה
בינתיים צרחת בשותפותת ?
הלוואי שהצרחה תבוא מבפניםם
אפשר לבוא ולצרוח איתךך❤?
בינתיים צרחתי פה. נכון.
זה הרבה. יעיד הזמן.
הלוואי. אמן.
תודה לך!
וגם על זה לא הגבתי לך עדיין. כמו על הסיפור של סאיו, אחד הפוסטים הקודמים שלך.
שוב ההזדהות היתה גדולה מדי, הכאב בו צובט מדי, והפוסט מטלטל ונוגע מדי, בשביל להיכתב למילים. אז לא הגבתי עדיין.
אז מגיבה עכשיו. רק כדי שתדעי, שלמרות שלא הגבתי – קראתי. כמה וכמה פעמים. את שני הפוסטים.
המילים שוב מסרבות להיכתב, אז פשוט קבלי את השתיקה שלי..
קלידוס…
הזדהות וכאב מעלימים מילים. מי כמוני יודעת.
ושתיקה מדברת יפה כל כך. אמיתי כל כך. הרבה יותר ממה שמילים יכולות לתת.
תודה על התגובה, קלידוסקופ.
אם קראת כמה וכמה פעמים, זה אומר לי המון.
ובזכותך קראתי שוב את הסיפור ההוא, אחרי חודש שלא העזתי לקרוא אותו. תודה לך גם על זה.
ורציתי לצעוק
אבל יצא לי לשתוק
לא כי אני חכם
.
(על כל אותן פעמים שניסיתי להגיב, ולא יכולתי).
טו…הר.
(לא יודעת למה, אבל התגעגעתי לשם הזה).
כאילו ידעת שזה אחד משני השירים שליוו אותי ביום בו כתבתי- – –
(כי היו רגעים גדולים יותר.
.)
תצעקי, שין. תצעקי כבר.
תברחי למדבר, הוא גדול. תרוצי בו. על אף שאין לך כח.
תרוצי. תדברי אליו. תעשי משהו. תצרחי. צעקה. היא תספר לעולם שאת עדיין קיימת. אפילו שברחת. אפילו שאת. אפילו שמדבר. אפילו שהכל. אפילו שכלום.
תצעקי. כבר אין לך מה להפסיד, בן אדם.
מה כבר מכילה צעקה?…
אם הייתי יכולה הייתי עושה הכל במקומך. אבל אני לא. את יודעת שלא.
בואי כבר, ילדה גדולה שאת. תפסיקי לשבת כאן ולבכות. בואי. אני… אני מסכימה אפילו להבטיח לך חיבוק, אחרי הכל.
יאללה, שין.
?
למה לא צעקת בים של תל אביב.
למה.
למה.
היית שם.
למה היית. בים.
למה את שין בכלל.
למה.
💔❤️🩹
דיי שין תפסיקי לדבר עם עצמך על עצמך.
תפסיקי לצעוק עלייך.
למה את צועקת עלייך?
חיבוק אהובה.
שין,
איך שאני אוהבת את התגובות שאת מגיבה לעצמך
לפעמיים אני מקנאה בך על זה.
זה קפץ בתגובות אחרונות ונכנסתי,
שוב התענגתי, צרחתי ת'שיר הזה.
💖
כי את שין.
השם ברא אותך שין.
וזה מה שהוא רוצה ממך, להיות שין.
שין..
את לא שין.
את… את. האמיתית.
החיים האמיתיים מחכים לך, ילדה. שתתחילי לחיות אותם. שתרצי. ש…תחלמי.
אל תפסיקי לחלום.
ת…תחילי, עכשיו.
💛
עלית לראש הג'רמק,
ושכחת לשאוג.
שתקת.
.
ברחת.
ברחת.
שתקת.
לא שכחת.
שתקת.
לא שכחתי.
שתקתי.
.
א.. אפילו.
🤫.