אני כן יכולה
מורה יקרה!
בשיעור הראשון שהיה לנו נתת לי הרגשה שאני לא יודעת כלום.
ניסיתי להשקיע כמה שיכולתי ואת לא נתת לי!
רציתי להיות איתך בשיעור אבל אם שאלתי שאלה את פשוט התעלמת, אמרת שלא עכשיו, שאחר כך.. ומעניין שיש בנות שכן ענית להן, אז לא פלא שבמבחן לא ידעתי את החומר! ואני למדתי המון לפני.. את לא האמנת שאצליח! ועכשיו כשירדתי הקבצה בגלל שלא "הראיתי רצינות" אני באמת חושבת שאת לא הראית רצינות ובאמת מתחילת שנה לא התקדמי בכלל… אבל זה ממש מרגיז אותי שיש בנות שלא היו בכלל בשעורים בקושי עשו את המבחנים ואותן לא הרדת! אז למה עשית לי את זה!? עשיו בטוח אני צריכה לרדת כי מתחילת שנה בקושי התקדמתי..
אבל אני אתקדם כי אני רוצה! ואולי שם יאמינו בי…!?! ואני אאמין בעצמי! ואני כן יכולה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
ואי ממש מזדהה!
כועסת יחד איתך. לצוות החינוך אין שום זכות מעוגנת בחוק להתייאש ממך!! לעומת זאת על פי חוקי התלמיד מורה חייב לענות לשאלות בשיעור, מוגבל לשאלות על החומר בלבד. על יחס כזה צריך ונדרש ללכת למנהלת, להציג את הנזק, ולהתלונן על המורה. במקרה רגיל המורה מקבלת נזיפה, אם הנזק ממש חמור כנראה תעלי הקבצה, והמנהלת תשמור איתך על קשר, לוודא שאינך חווה מקרה נוסף של התעלמות וזלזול. במקרה המתואר הוא דוגמא קלאסית למעילה בתפקיד, ועל המורה לשאת את תוצאות מעשיה
העיקר שאת כבר לא מאשימה.. לא יוצא מזה כלום.. במקום לומר המורה לא האמינה בי, תגידי אני לא האמנתי בעצמי, ועכשיו אני כבר מאמינה, כי את זו שאחראית על החיים שלך, את ורק את