למה זה אשמתי שאת לא אשמה
אף אחד לא הכין אותי לזה.
אף אחד לא לימד אותי.
זרקו אותי לתוך ים החיים וציפו שאסתדר.
התחתנתי בלי לדעת יותר מדי על מה וכמה.
ואז הגיעו ילדים – אחד, שניים, שלושה, שבעה.
לא ממש ידעתי מה לעשות איתם בהתחלה.
עד היום אני לא ממש יודעת.
אז אני מנסה פה, מנסה ככה, ועושה המון טעויות בדרך.
אין לי כוח לתקן אותם.
ובכלל, אני לא אשמה!
הרי אף אחד לא הכין אותי לתפקיד הזה – להיות אמא.
וספגתי בתור ילדה המון דברים קשים בבית.
אז אני לא אשמה וזהו.
ובכלל, זה דווקא מחשל את הילדים שלי. ככה הם יגדלו להיות חזקים יותר, ויבינו שהעולם לא מושלם.
חוץ מזה שאני מדי עייפה.
די, אני כבר קצת זקנה ועכשיו שהילדים הגדולים שלי יעשו במקומי את הכל.
(למי שעוד לא הבינה כתבתי פה את המחשבות של אמא שלי בכעס גדול על העיוות הבלתי נסבל שלהן)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
24 תגובות
וואו זה פשוט עצוב!?
אויש.. לא נעים:(
מרשה לי לחבק אותך חזק?
וואי באמת נס שהוספת את הסוגריים בסוף כי לא הבנתי…
איזה קשה זה. מאחלת לך בהצלחה ועוד יותר מאחלת לך שאת תצליחי להיות בדיוק ההפך:) ונשמע שזה מה שאת הולכת לעשות
אז בהצלחה!
שולחת לך חיבוק ענקק
הזדהות עמוקה ביותר!!!
כואבת איתך…
חנהלה כתבת מאוד יפה!
את בטוחה שאלה המחשבות השלה? לא מכירה אותך ואת הסיפור שלך ויש מקרים שהם אכן כאלה אבל רוב האמהות באמת אוהבים את הילדים שלהם גם בזמן שיש מתיחות בין האמא לבת והייתה התפרצות ומריבה בין שני הצדדים.
ואם זה נכון אז אולי כדאי לפנות לעזרה מקצועית? יש המון גורמים שיכולים לעזור
כמובן היא לא באה ושיתפה אותי במחשבות שלה, אבל ההתנהגות שלה פשוט משקפת את זה.. מעדיפה לצייר אותה באור כזה מאשר באור אכזרי יותר. האמת שדי החמאתי לה במה שכתבתי למעלה.
וכבר פנינו לעזרה מקצועית ולא עזר.
וואו בהצלחה לך
אאוצ איזה עצובבבב
מזדהה.
משהו אחד שתזכרי אותו תמיד והוא מעודד כל כך.
בעז"ה את, לא תחזרי על הטעויות הכואבות האלו.
דוקא בגלל מה שחווית מאמא שלך.
את תהיי אמא מהממת שנותנת את כל כולה לילדים.
את לא תתני לעצמך להיות כזו… מאולצת עם החיים.
מילה שלי:-)
כן לגמרי אני מצטרפת לחיה:)
אויש..את באמת לא אשמה.
שולחת לך חיבוק ענק מפה!!
עוד כמה שנים את מתחתנת והכל מאחורייך..(;
ובינתיים את גיבורה ואלופה!
זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע . ..
אויש נשמע קשה מאוד.
לשתי הצדדים
בהצלחה לך יקרה ❤
חחחחח חנהלה הרגת אותי אני חולה על השנינות שלך!!!! אין אין אני שפוכה פה את גדולה מהחיים שלא להאמין
וואייי כואב…
"מכאב תמיד צומחים"….
ולא בקטע של מחשל;)
אמאא חנהלה!!! זה פשוט כואאאבב!
תהיי חזקה!!!
ואגב, את כותבת יפה מאווד!❤️
ואווו עם מה את מתמודדת!!? איזה אמא טובה את תיהיי
נראלי שלא טוב בשבילך, בשביל הבית שאת תקימי- להיות בתפיסה הזו על אימא שלך.
על החיים עם כל זה שאת כנראה צודקת במה שאת כותבת.
אולי כדאי שתלכי לאיזה יעוץ (אולי אפי' משהו במסגרת בית הספר- זה חלק מתפקידו.) להשתחרר מהבית, מהצורת חשיבה הזו שיכולה לחסום ואולי חוסמת אותך בהווה.
אוהבת אותך ומחזיקה לך אצבעות!!
את מדהימה שעומדת בניסיון כזה!
מלכי,
לפי מה שחנהלה כותבת בפוסט, זה נראה שהיא במודעות גבוהה למה שקורה סביבה ויש מצב שהיא כבר טיפלה בעצמה לגבי זה…
זה מה שאני מבינה לפחות…
חנהלה, את אלופה שאת מצליחה להמשיך לחיות על אף הכל ולמרות הכל!!! שולחת לך כוחות וחיזוק ענק מרחוק…
ועוד משהו, שמעתי שזה קורה לפעמים שמרוב נסיון לא לחזור על טעויות של ההורים, ומרוב משקעים ממה שחווינו איתם. אנחנו בלי לשים לב חוזרים לאותה סיטואציה. (מכירה סיטואציה כזו מקרוב)
זה אולי עוד סיבה טובה ללכת ליעוץ עבורך, לא במסרת משפחתית או לאמא שלך, כי כמו שאת מתארת זה לא נשמע שיצליחו לשנות אותה.
אבל בשביל לשנות את החיים שלך שיהיו טובים ומאושרים למרות כל הדבר הזה.
ממליצה ממש ושוב מחזיקה לך אצבעות ושולחת חיבוק חם!!??
אני יודעת את זה.. מה נראלך? באמת אני בטיפול עכשיו. כדי שלילדים שלי יהיה טוב.
אני גם כן מסכימה מאד עם מלכי
הסיבה ללכת לייעוץ היא לא בשביל לשנות את אמא שלך, זו היא וקחי את זה מבחינתך כסטטוס קוו (משהו שלא עומד להשתנות, לכל מי שלא עברה עדיין את הבגרות הזו)
ואת מנסה לראות איך לשנות את החיים שלך, שאת תצליחי ותהני בחיים ותעבדי את ה' כמו שצריך ולא מתוך כעסים, זה לא בריא, בשבילך, את לא דופקת חשבון לאף אחד
חנהלה יקרה מאד,
אני מרכינה ראש בפני כאב הלב שלך והצער הגדול שאת חווה.
בתור אחת שכעסה על אמא שלה שנים ארוכות (אני כבר בת 30)
כעסתי עליה על דברים הרבה פחות משמעותיים ממה שאת מדברת ולכן אל תראי חלילה את הדברים שלי כביקורתיים או שיפוטיים חלילה, אני רק מנסה לעזור לך שמקום שאת נמצאת ומחזיקה לך אצבעותץ
כעס הוא אחד הביטויים לכאב לב.
רק שלפעמים הכעס גורם לכך שיהיה קשה יותר לבטא את הכאב ושלפוך אותו בפני השם.
את הכאב אפשר לשפוך לפני השם ולהרגע והכעס הוא חומה שעומדת באמצע.
עצתי היא- שפכי כמים ליבך נוכח פני השם, ספרי לו על קשייך ,
על הצער, על הכעס ועל הבושה, על הכל. התפללי אליו שהכעס יהפוך לחמלה, והשנאה לרחמים…
בטחני שהתפילה היא הכלי שיוכל לעזור לך
לא יכולה לתאר לך את אחד הרגעים השמחים בחיי בהם הרגשתי פתאום שהנה, אני כבר לא כועסת עליה, רק מלאה בחמלה גדולה וגם אהבה. זה לקח לי שנים!!
מחזיקה לך אצבעות ממש, חזקי ואמצי וראי רק ברכה ושמחה
שרי