ליבי ואני בע"מ

התכתבות סודית
היי, מכירות ת'התכתבויות העמוקות האלה? אז הינה אחת כזאת, אבל מסוג אחר. סוגשל תובנה בחמשיר הייתי אומרת. קבלו:
ליבי: שולחת סוג של שיר על איזושהי סיטואציה עם חברה.
אני: מחמיאה לה בכנות.
ליבי: קוף מסמיק.
אני: רוצה שגם אני אשלח לך תיאור מצב מה איתי עכשיו?
ליבי: יאללה נראה אותך, מחכה.

.
אני: זה מול העיניים
אבל השליטה בידיים
לא אתן לזה לקרות.
זה אפשרי טכנית
מכל הבחינות
או שבעצם לא,
מהבחינה שלו.
של היושב במרומים,
זה לא בא בחשבון
אז לקחתי צעד אחורה-ישר לניצחון.
סתם אני פה בבייביסיטר עד 12 ויש לי מחשב בלי חסימה פשוט…

.
ליבי: לא רגע שוב
שוב
שוב
בלי חסימה,
רגע אני צריכה לנשום…
סדר
אוקיי זה היה יפה ביותר,
אבל הסיומת ,
בלי חסימה??
בלי חסימה????
לא
אלוקים
בבקשה
שהיא לא תיפול לא
פשוט לא
רק לא זהה
אני צריכה אותה,
כמו שהיא,
בלי נפילות,
אם היא תיפול,
אני בצרות….

.
אני: אז הבנתי
במשמעות הכי עמוקה ופנימית שיש.
את המשפט שכל כך דורש.
"כל ישראל ערבים זה לזה".
לא עוד קלישאה! דרך חיים.
אם אני נופלת אז זה עוד אחת.
עוד אחות.
ועוד. ועוד.
יודעת שיש לי, ולא רק לי
אחריות בידיים.
כי כל אחת שווה כפליים.
כן! תהיי גאה בזה!
זה נותן כוח, מעצים.
לעמוד טוב טוב בפיתויים.
ואינלי יצר הרע לזה כרגע אז אל דאגה!!!
אני בשותפות
אני רוצה להעלות ת'התכתבות הזאת לשותפות?

.
ליבי: מה
חחחח
חיה בסרט
אל תעשי בעיות טויב?
אני: למה לא???
ליבי: אממ טוב
זה אנונימי אז פסדר
שלחי לפני זה את הסקיצה שומעת
אני: אוקיי
דקה, איך קוראים למה שכתבנו אחת לשניה?
לא שיר, אזמה כן? חמשיר?

.
ליבי: שיהיה, ואל תשכחי לפסק… ולשנות תשם שלי!
אני: שונה לליבי חחח
העתקתי ת'אורגינל שולחת סקיצה, ביוש.