'לו הייתי…' /5

לו הייתי טלפון

לפרק הקודם לחצי כאן

ניסיתי לחשוב, איזה רוח ללבוש היום,
והטלפון מולי היווה מקור השראה, רעיון.
תארו לכן, לא פחות ולא יותר,
הייתי פלאפון משוכלל ביותר.
סתם נקודה למחשבה – אולי הרווח משתלם,
ככה תיגמלו ממנו, כי להיות עם המורה 24/7 זה די משעמם..
אבל לענייננו,
כמה קל היה לרכז אותך בשיעורים,
הכל זז קופץ ומרצד, ומעניק גם צליל נעים.
ואם היה משעמם הייתי זורקת איזו פרסומת,
ועל הדרך במבצע של השורה מעדכנת.
אבל אם היית מתעצבנת עליי וזורקת,
וואיי וואיי הייתי לרסיסים נשברת…

הייתי יכולה לזהות מיקום בשעת אמת,
ולדעת מה את עושה בדיוק בכל עת.
אם היה לך משעמם היית פותחת משחק,
אבל בהיסטוריה הייתי רואה ובציון זה היה נשקף…
גם בל נשכח שהסוללה עלולה להסתיים
ואם זה יקרה באמצע מבחן, לא בטוחה שזה משתלם…
אגב, הייתי רואה מה את כותבת לאמא,
הייתי יודעת מתי רבת עם פנינה,
הייתי יודעת מתי יש לך תור לקוסמטיקאית על חשבון לימודים,
וסתם, מעורבת כמעט בכל פרט בחיים.

או שאולי זה היה גורם לך לפתוח יומן ולתעד בכתב?
הטלפון היה הופך לחפץ בית ספרי ודי?
בבית ועם חברות אותי לא היית שולפת
כי מי צריכה מורה על הראש מבוקר ועד ערב…

אני כבר התבלבלתי, אז כדאי לי להחליף זהות?
להפוך למכשיר משוכלל ולא פשוט?
אבל הוא חסר מחשבה ורגשות,
אז לא הייתי שמה לב לצרכי התלמידות,
פשוט מלמדת בדיוק לפי המערכת,
שיעורי בית נותנת ומבחנים בודקת,
בלי להכניס קצת רגש מהצד,
לבדוק מה שלומך, אם רע לך או נחמד.
טוב. אז אולי מזל שאני לא מכשיר,
וכך יכולה גם רגשות להכיר.
אמנם בשיעור התוכן לא זז ומרצד,
אבל אני גם לא רואה את ההיסטוריה – מנחם.
אני לא אשבר כל כל מהר
אבין אותך ואת רגשותייך יותר.

אז מזל, שאני לא טלפון משוכלל
אלא מורה שאוהבת לשורר בכלל