מה קורה אתך
אני רואה.
אני רואה שאת מחייכת
למרות שעצוב לך בתוך
אני רואה שבהכל את מואסת
וכמעט שנמאס לך לדרוך.
אני רואה שאת מחייכת
את החיוך שלך, הבוכה
אני רואה שבפנים את צועקת
על העולם הרע שבך מכה.
ואני רואה כמה את מתאפקת
לא להתפרץ על כולם
אני רואה שאת הטענות את שומרת
לשקט הזה, המושלם.
אני רואה איך את מתגברת
על מה שמשתולל בל בתוך
בשקט אליו את לוחשת
"הנה הסערה כבר תשכוך".
והשקט הפנימי ימצא בך.
אז תתגברי, ילדה, תתחזקי.
עוד מעט זה יגמר, והרווח שישאר לך,
עצום. תמשיכי להלחם, בשבילי, בשבילך.
טוב?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
וואאעע.
מי את, מטולטלת?!
ומה זה השיר הזה שכתבת?..
אני זה אני, לא? 🙂
תודה קלידסקופ.
מטולטלת!
הוצאת לי את מה שהולך לי בפנים.
אמלה. את מהמממת!
ואת מוכשרת בטרוףף אעא הכתיבה שלך ממש יפה.
אעאע איזה כשרון…חחח
אני שמחה, טרולוש. תודה על כל המחמאות :).
תודה עלזה.
בשמחה, שומשומית.
הצילו
זה נגע בי ככ היה אמתי ומבין והסביר אותי בעצם
ואו
רק חבל שלא מבינים את זה [כמו שאת הבנת]
למרות שאני מסתירה
נכון, האמת. תודה שהגבת :).
מהמם מידי
הרגשתי שאת כותבת לי
❤❤
אזז.. כולם ככה? באמת?
כולם מבחוץ שמחות כשבפנים כואב להם?
קצת-הרבה לא נורמלי
כמה אפשר לסבול? וכולם ככה?
עצובב
ובכל זאת המוני בני אדם חיים את החיים שבחוץ עם חיוך מזוייף.
אולי אם כולם ישילו את הגלימה הזו של השמחה יהיה לנו עולם מלא רק בעצב? מלחיץ, אבל בעצם, זה מה שזה, רק נסתר, מתחת לפני השטח, לא?
אווףף
כמה אפשרר
לא. חחח. אני שמחה רוב חיי.
אינלי דרמות מעוררות חלחלה, ולא אסונות טראגיים ב"ה.
אני שמחה מבפנים, מרוצה מעצמי.
לא מוצאת סיבה לכאב עמוק ופנימי שיטריד אותי כל חיי, ואני ידסקס עליו בהנאה של סובלת.
כן, ברור שמפריעים לי דברים, קורים לי מקרים. יש פעמים שאני עצובה וכואב לי, ואני מראה תצמי מחייכת.
אבל זה לא כל הזמן.
אני חושבת שכל אחד צריך לבחור אם להסתכל על חצי הכוס המלאה מה שנקרא:) או חלילה על חצי הכוס הריקה.
כי כל אחד יכול למצוא בחיים שלו הרבה עצב, וכל אחד יכול למצוא הרבה שמחה, תלוי מה מחפשים.
צודקת…
כן, ברור שיש רגעים כאלה ורגעים כאלה
תכלס באמת אפשר לראות את זה משתי כיוונים, אם בד"כ עצוב לי ולפעמים שמח, או ההפך, בד"כ שמח ולפעמים עצוב.
אבל תחשבי, אם כן למשהי יש קושי, ואני לא מתכוונת למריבה עם אמא ודברים כאלה שאני לא אומרת, בכלל לא, שהם לא מעצבנים ואפשר להיות ממש בדאון מיזה, אבל אני מתכוונת לדברים כאלה שמלווים אותך כל החיים…. פטירה/גירושין/כאלה עניינים שבמשפחה וזה… תחשבי שאת נמצאת בשמחה משפחתית. חתונה של בת דודה, אז ברווורר שאני אשמח ואני אהיה מאושרת ואיןןן יהיה לי הכי כיף בעולם. כןכן גם בפנים אני יהיה בחתונה באורוותת, אז אני שמחה נכון? אבל אבל אבלל אי אפשר לשכוח את מה שיש לך בלב כל הזמןן, פשוט אי אפשרר! ואני אומרת לך מניסיון כואבב
אני לא יאמר לך שהחיים שלי לא נסבלים ומחרידים.
ממש לא. אבל כןן, קשה, לפעמים? אולי תמיד, רק שלא תמיד זה הרגש ששולט. אולי? יכול להיות, לא יודעת. בכל אופן, לא יכולה להגיד שגם כשאני שמחה אני לא זוכרת את הכאב…. אולי לא מרגישה, אבל הוא נמצא.
טוב בתכלס את צודקת;)
בתכלס, את צודקת. מה שהתכוונתי לומר זה שכשמציגים מבחוץ ששמחים אז זה חודר פנימה.
לא, לא כולם כגה, אבל הרבה כן.
ובעצם, אם מציגים מבחוץ ששמחים, לאט לאט זה חודר פנימה.
תודה על התגובה.
איזו מותק את?
תודה, מוסי.
בטוחה שגם את :).
וואוווו את מ-ה-מ-ת ברמות
הכתיבה מהממת ובתור חברה את בכללל!!!
תודה, ויקי.
זה היה כ-ל כ-ך מהמם.(!)
אחת מאלף, חייכתני עם התגובה.
טוב.
אני אמשיך להילחם, רק בשבילך. כי מעצמי כבר התייאשתי מזמן.
אויש,
למה התייאשת?
שמחה שאת מלחמת בשבילי 🙂