כן אני בשידוכים

פוסט ממני אליכן על כל הנושא
לפרק הבא

אוקי אז אומרת על ההתחלה. עברתי הרבה בשנה האחרונה. כמובן בקשר לכל עולם השידוכים וזה…
עדיין לא התחתנתי ועדיין מחפשת את החצי השני האבוד שנמצא איפשהו אצל הרבי, בארץ או בשליחות היכן שהוא. נראלי הוא לא יודע עד כמה אני מחכה לו. עד כמה השנה הזאת הותירה אותי כמהה. עברתי הרבה השנה. לא הייתי בוחרת בזה אם היו שואלים אותי מראש .
כי למה לא להתחתן ישר כשאני רוצה? ולמה לא להתחתן עם הבחור הראשון שאני פוגשת? הרי הקב"ה כל יכול אז מה אכפת לו הרי?? מה זה בשבילו להביא לי את החתן המושלם בשבילי תוך חודש?

אין לי תשובות בכלל ורק שאלות. כי כל זה לא קרה. הייתי בטוחה שאהיה כלה עם הבחור הראשון שאפגש. למה? כי לא יודעת, היה לי תחושה שילך לי בקלות. שילך לי מהר. גם אחיות שלי התחתנו מהר, אז החוקיות אומרת שכך יקרה גם איתי. אבל משום מה משהו 'התפשל' במערכת ושום דבר לא זז.

אז איך התחלתי לשמוע שידוכים? אמא שלי שאלה אותי בתחילת שנה אם אני רוצה כי יש איזו שהיא הצעה טובה. לא רציתי, הרגשתי קטנה עדיין- איך אלך לפגישה? מפחידד לחשוב על זה. כך דחיתי כמה פעמים עד שהגיעה סוף השנה. זה הזמן שאמרתי לאמא שלי שארצה לשמוע. אז כמה אפשר לדחות? הרי בכל אופן צריך לעשות השתלות- והשאר בידי שמיים. אמא שלי באה אלי ואמרה שיש הצעה על הפרק. אמאלה זה הגיע?? אני מרגישה ככ קטנה עדיין, אז מה שאני בסמינר, אני הרי פיצית!!.

אבל זהו כמה אפשר לדחות את השידוכים וכבר היו לי כמה כלות בשכבה, והעניינים מתחילים להתחמם. אחרי שחשבתי כמה ימים החלטתי שקדימה. אמא שלי נתנה לי פרטים על הבחור, היה נראה לי מעולה. דיברתי עם אח שלי מלא זמן כי הוא קצת הכיר אותו ונתן לי אינפורמציה עליו. הוא נתן לי הרבה מידע. חקרתי. בדקתי. שאלתי על כל פרט. לא הרפיתי עד שהיה ברור לי עד כמה הבחור טוב וכו. בכל זאת אולי הוא יהיה החתן שלי לעתיד וצריך שהכל יהיה מושלםם. איך הוא נראה אבל? חשוב לי המראה, בכל זאת..ביקשנו תמונה והיא הגיעה. האמת לא נעים לומר אבל הוא לא היה נראה הכי כמו שרציתי, אבל בסדר זה עניין של הרגל חח. דור ישרים מתקדם ויאללע נקבעה פגישה.

כמה לחץץ וואו דפיקות לב בשמיים. אף פעם לא הייתי בלחץ ככה. אמאלה איך מתנהלים בפגישה?? מפחיד אותי ברמות על! אולי אני יגיד שבסוף אני מתחרטת, הרי לא התחייבתי על כלום בינתיים!! אמאלה לחץ אטמוספרי! ה' בבקשה שהכל יהיה בסדר!
מגיעה למלון, רק שלא אפגוש מישהו שאני מכירה אחרת זה הסוף, פדיחות של החיים!
הבחור קצת מאחר אומרים לי. יאוו שיגיע כבר כי אני בלחץץ יאוו.
ואז אחרי עשר דקות הוא מגיע- בחור גבוה, כובע, חליפה, זקן- בגילאי העשרים פלוס. כנראה שזה הוא!! יאוו אמאלהה
אני ניגשת אליו וזה מתחיל יאוו.

עכשיו אדלג קצת קדימה. זה לא הלך ביננו. לא משנה פרטים, יכולות להיות לזה אלף ואחת סיבות. מה אני יודעת חשבונות שמיים? חושבות שזה קל? בכלל לא!! אמנם אני אמרתי בסוף את הלא אבל מה זה משנה בכלל תגידו לי?? כמה בכיתי אח"כ!! הוא אפילו לא יודע מיזה. בכיתי כי בכל זאת הרגשתי שנקשרתי אליו, הוא הקשיב לי יפה ודיברנו והיה כיף, ואז פתאום זה היה צריך להיחתך. הלב שלי נשרף. היה קשה לי להשלים. כבר התחרטתי שאמרתי לא. הרי היה טוב ביננו אז למה הפלתי על משהו קטן??? למה אמרתי לא???

כבר דמיינתי איך שאני מעבירה מסר לשדכנית שאני כן רוצה ובבקשה תביאו לי אותו. אני נזכרת בזה ויש לי דמעות בעיניים. בכלל כל תקופת השידוכים יש הרבה תסכולים, עצב, פחד. הרבה דמעות. וזה לא שאני ילדה קטנה. אני יודעת להשליט את השכל בהרבה מצבים. אבל בשידוכים- זה גדול עלי. הרגשות גוברים על השכל והמח. הם גואים כמו גלים וגורמים לי להרבה מחשבות.
קיצר המשכתי לחשוב על הבחור הזה המוון, כל יום הוא היה אצלי בראש. גם יצא שחלמתי עליו- מה אני נורמלית?? למה אני אמורה לחשוב עליו עדיין הרי כבר גמרתי איתו! אבל את הרגש לא שואלים. ככה הוא ישב אצלי בראש כל הזמן ופשוט אכלתי את עצמי ואת הלב.

מעכשיו התחלתי לבקש מ-ה' משהו אחר- שהבחור השני שאפגש איתו, הוא יהיה לי לחתן. והבחור הבא הגיע נורא מהר.
אם חשבתי ש-ה' יענה לתפילתי הרי שהתבדיתי לגמרי! זה גם לא הלך וכך העוגמת נפש הולכת וגדלה.
הקב"ה למה?? מה זה בשבילך לעשות אותי כלה באמת??

בינתיים חברות נהיות כלות ועוד אחת ועוד אחת. ועוד חתונה. ועוד פעם להתארגן להתאפר ללבוש שמלה להתארגן לחתונה ולראות את הכלה רוקדת ושמחה ולבקש מ-ה' גם להיות כלה!
מרגישה מגעיל פתאום אבל אני מתחילה לקנא. כן אני מקנאה. לא זכור לי שקינאתי מתי שהוא בחיים במישהו. אבל בקטע הזה זה היה חזק ממני. כל מודעה של פרסום כלה נהייתי מאוד שמחה איתה אבל גם מתגנבת לה המחשבה של מתי גם אני אהיה כלה?? אני גם רוצה!! מתי השם שלי גם יתנוסס במודעות כאלה??

וכבר סבא וסבתא שלי מברכים אותי כל הזמן שיהיו בשורות טובות אבל שום דבר לא מתקדם והזמנים כן מתקדמים. ושום דבר לא באופק.
כמה פעמים אפשר להתאכזב?? כל פגישה שנקבעת אני מוצפת בגל של תקוות, של דמיונות על 'להיות כלה' ושבירת צלחת. וכל פעם החלומות נשברים ושבירת הצלחת נגנזת לזמן אחר. כמה אפשר להגיע למלונות? אני כבר מכירה כל כך הרבה לצערי! כמה אפשר?
אני מוצאת את עצמי כל כך הרבה מתארגנת לפגישה, בוחרת מה ללבוש, משקיעה מאמץ, נוסעת, מביאה את כל כולי. וזהו. נגמר. שום דבר לא יוצא.

בפעם האחרונה ממש נשברתי. אחרי שכבר חשבתי שמשהו מתחיל להתקדם הגיע ה'לא'. יאוו הפעם ממש נשברתי. בכיתי את חיי כמו שאף פעם לא בכיתי ככה. נכנסתי לחדר, נעלתי, שכבתי במיטה והתייפחתי במשך שעה שלמה. כל כך בכיתי ששום דבר לא הצליח לעצור את זרם הדמעות. ביקשתי מ-ה' בבקשה אני רוצה להיות כלה, זה דבר טוב, למה זה לא קורה?
הכרית ספגה כל כך הרבה, הגליל טישו נגמר לגמרי. פרקתי את הכל. לא רק את הבחור שאמר לי 'לא', אלא על הכל, ששום דבר לא מתקדם. ואיך אצל אחרים זה בקלות?
בכיתי את חיי על כל חיי. אולי משהו בי לא טוב, אולי זה קשור אלי?

הרבה מחשבות היו שם. רצו במוחי במהירות האור. אני באמת רוצה. באמת באמת. וכבר הסביבה מתחילה להתסכל ולצפות. וגם המשפחה. אבל אין לי מה לעשות בנידון. שידוכים זה לא בידי, זה בידי שמיים. מה אני כבר יכולה לעשות.
תקשיבו עברתי הרבה בנושא השידוכים. בטוחה שמלא עוברות את מה שאני עוברת ואפילו עוד יותר מיזה. יש לי הרבה טיפים לכתוב ודברים שבאמת עוזרים לי מאוד מאוד.

כתבתי את זה גם כדי לפרוק וגם כדי להראות לאחרות שגם נמצאות במצב הזה, שעוד בנות עוברות את זה ואני יחד אתכן. ואסור לשכוח את התקווה. חייב לעבוד על זה. צריך כל הזמן להתחזק באמונה ולעבוד על השריר הזה. זה מתנה אח"כ לכל החיים. ולהיות רווקה בעיני זה גם המתנה הכי גדולה. ברור שאני רוצה להיות כלה. אבל אם כבר אני רווקה, יש מלא מה להרוויח בתקופה הזאת, שבנות אחרות שהתחתנו מוקדם מפסידות.

לא אלאה אתכן בפוסט אחד כ"כ הרבה. אבל יש מלא מלא תקווה. לכל הבנות שאיתי בסירה! אתם לא מבינות אפילו עד כמה. זה קרוב מאוד בעז"ה. אני אעלה פוסט נוסף על ההתמודדות בטוחה שיעזור להרבה. תעדכנו אם מעניין אתכם ומה בדיוק כי אספתי לי טיפים ודברים. נכון שזה שיא הקשה! ורק מי שבפנים תבין אותי. אבל יש גם הרבה נקודות אור! עוד יותר מנקודות הקושי. מבטיחה לכם הכי הכי שבעולם!
אוהבת אתכן. מחבקת חיבוק ענק את מי שאיתי בהתמודדות! ובטוחה שבקרוב יהיו בשורות טובות בעז"ה ותהיה לנו שנה טובה ומתוקה!!