יצורי התבונה

מי אני?
אז שלום, זאת אני.
אבל מי אני?
זאת לא אני.
מי אני?
מה זה אני, הגוף או הנשמה?
מה קובע?
וכך אני מתעלמת מאותן שאלות מטרידות, דוחקת אותן הצידה, ומעבירה כל ים אותו דבר.
שוכחת את העיקר. את החיים. שוכחת את השאלות.
בלעדיהן אני כמו כל יצור חי אחר, מבהמה ועד נמלה. יצור שלא יודע טוב ורע. יצור חסר תבונה. יצור חסר נשמה.
זאת אני?
לא. אני לא אחרת, אני לא שונה. כל בן אדם הוא יצור, אך ההבדל המהותי בינם הוא שהאדם שואל ופועל והיצור רק פועל.
אולי חוסר ההבנה הוא שמבדיל אותנו מהיצורים השונים. אולי ההבנה שהשאלות הן הפתרונות תציל אותי.