חג מספר שתיים
מנוחת הצהריים שלי נמשכה חמש שעות. בפרותי העצומה פשוט נדבקתי למיטה חמש שעות בחג. דפוק. קמתי ברבע לתשע, בהחלטה נחושה ללכת לסעווען סעווענטי להשלים החסר. התלבשתי (איך רציתי עניבה!), הדלקתי נרות, קידשתי על לחם ואפילו היה לי קינוח- ענבים. הגעתי לסעווען סעווענטי עם קובץ לימוד. הרגשתי רגש חם, הגעתי הביתה. ילדה שזכרה אותי מכנס הפתיחה של אחות התנדבה ללמוד איתי. היא ילדה חכמה במיוחד, היה מהיר ולעניין. מפה לשם מצאנו הרבה במשותף. הלכנו להתוועדות, אבל הרב כבר סיים. אז הלכנו להתוועדות השניה. פגשה אותי שם רבקי, והתוועדנו לבד. היה מועיל מאוד.
חזרתי לדירה מלאת מרץ, בכל זאת ישנתי שעות שאחרים לא. אחרי מאמץ רב ושעות של התהפכות במיטה- נרדמתי לכמה שעות. ומיד התעוררתי לעוד יום של חג.
נטילת לולב, תפילת שחרית על המדרגות, אחרי תפילה זכה- חברה שלי הציעה לי לבוא איתה למשפחה. ברור!! אני מעריכה אוכל טוב. שוטטנו מעט בחיפוש אחר עוד שותפות לארוחה, והגענו למשפחה שעה וחצי לפני קידוש. בעלת בית מאוד נחמדה. עזרנו לערוך שולחן, זה כבר נותן לי הרגשה של שייכות, ולא אורחת לחם חסד. לאט לאט עוד אורחות הגיעו. האוכל היה טעים מאוד מאוד. אכלתי סושי רייס מעלף וסלט פסטה חביב, דג סלמון רגיל כזה כמו בבית שלי עם רוטב סויה. רגע רגע רגעע הבשר!! אוחח הבשר. עלי פסטה ממולאים בשר טחון ברוטב, פרוסות בקר ברוטב, אורז מגניב כזה. יאממממי. אחרי כזו ארוחה- נשארנו בכוונה עד לקינוח. היה גלידה. לא נורא. האורחות סביבי סיפרו סיפורים הזויים- החל בברכה מלאת הסתרים וגילויים מהרבי, וכלה בסיפור חזרה בתשובה מפחיד ומהיר. בעל הבית לא הפסיק לומר דברי תורה, זה היה יפה בעיני. גם מעניין.
חזרנו לסעווען סעווענטי לחברותות. למדתי עם רבקי ועוד שתי בנות, וואלה לא הסגנון שלי בלשון המעטה. אני שונאת שקרים, גם לשם צחוק.
קיבלנו חמצוץ כזה רעל עם מלא סוכר וחומרים כימיים מזיקים, בצבע מזיק בריאות. התחלקתי בחמצוצים עם עוד שתי ילדות קטנות. נתתי להם רק חצי, ואז לקטנה נתתי שני רבעים ואמרתי לה להביא לשניה. חמוד ממש איך היא השתלטה על הרבע שלא שייך לה. ממש כמו במציאות של המבוגרים. כמובן שבסופו של דבר היא הביאה לאחותה את המגיע לה, בכל זאת היא אוהבת את אחותה הבכורה. תפילת מנחה, שתי בנות הכניסו אותי לספסל. לא היה הרבה מקום, נזהרתי על הראש מכמה כיוונים. זה מחמם את הלב, שאנשים שאת מכירה הרגע כבר רוצים בטובתך. זמן קצר אחר כך היתה כבר תפילת ערבית, ומוציאים את החג!! רצנו למקלחות. הצלחתי להיות רביעית. כמה בנות התעצבנו עלי, כי אני רצה יותר מהר מהן. אשמתי? אני הגעתי מחוסרת נשימה לדירה, שיתאמצו כמוני ואז ידברו. הלכתי אחר כך לאכול סושי, הסושי הראשון שלי כאן. למה תמיד סושי נגמר מהר כל כך?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
נחנקתי עם זה שרצית עניבה???
שתדעי שזה מאוד אופנתי עכשיו
מה אופנתייי??? עניבה לבנות??
חחח אהבתי תריצה למקלחת;) לגמריי יאללה שתאמצו;);)
יואוחחחח את כותבת טוב מדיייי
מטורפת על ההומור שלך
איןן אין
אחרי שיסתיים הבלוג הזה את ממשיכה לכתוב גם סתם דברים ולעלות, זה ברור לך כן?
יכול להיות שהיא כותבת אבל בשם אחר. לא חשבת על זה?
וואו הכתיבה שלך כל כך חמודה ומכניסה לאווירה…
אמאלהה בעיות של תשריי חח המקלחות??
מסקנה אין כמו סושי בעולםם?
אחותייייי את לא מבינה לאיזה רמות הגעתי כדי לאכול את הסושי שם חחח..לא אוהבת לדבר על אוכל במיוחד. אבל אני חייבת לציין שהסושי שם שובר שיאים!! אני אשכרה כמעט קיבצתי נדבות כדי לאכול כמה שיותר סושי שאפשר! (כי אתן יודעות..באיזשהו שלב הכסף אוזל(:
ואז החלטתי בלי נדר להתקיים רק מסושי. בואו נגיד שזה עבד רק במשך 3 דקות..אבל העיקר הכוונה! (נראלי)
אויייי למה לא ביקשת ממני? היינו הולכות ביחד מצחיקה!
כן אני גם ממש יודעת מי את נשמה שלי חחח. אל תשכחי ש"חברה של אסתי" זה לא שם של ילדה שהכרתי שם(:
מי זאת הרבקי הזאת?
ואיפה היה שקרים?