יום של באסות

מין רצף כזה..
אז אתמול היה שיעור תניא.
אז חיכינו לחברה שגרה רחוק. אז קצת דיברנו. התקשרנו. אין מוניות. התקדמנו קצת. התקשרנו למוניות אחרות. שוב אין מוניות. נסינו לטכס עצה. אין. התקשרנו לחברה. 'יש טעם לבוא?'. 'חמש דקות אנחנו גומרות פה'. באסה!. טוב רק שמונה. בוא נלך, נדבר קצת. ' הי אימוש קצת מתעכבת לא לדאוג'. 'לא,לא תחזרי הביתה מהר'.
אוף!. טוב אז חזרתי קצת יותר מאוחר. עצבים. הלכתי למיטה. נרדמתי. קמתי מאוחר.
בבצפר היה רע. לא הספקתי לעשות כלום.
אבל אני לא מודאגת כי אני יודעת שלכולם יש את היום הזה מדי פעם.
יום של באסות.