טוב המוח שלי סתום לכותבות

רוצות לביא לי רעיות לפעמים הבאות?!
קבלת כבר אות.
וזאת מין תחושה כזאת.
שהדבר הכי נכון נעשה,
והלב מתרוקן מהמסע,
מעמסה.
והחלום מתגבש,
את רק מקווה שהוא יתממש.

והכל צבוע בוורוד,
מלא ברצון טוב-
לעשות עוד ועוד.
כי את הטעם המתוק קבלת,
והוא נותן חשק לנוסף.

ואת מנסה להלהיט אחרים,
כדי שיחוו בעצמם.
אבל הם אדישים,
כי זה לא מעניין אותם.

והתחושה בפנים מתגבעת-
ונחנקת לה.
ויורד כל הלהט-
והשקט מגיע.

ומה קורה אז?
שששש
כי על פני השטח אין כלום.
ומתחת לו,
הסיפוק מעורבב בתסכול?