כמה מילים על מי מעולם לא חשבתן עליו
היא רכה, צמיגית.
רגישה מאוד אפילו לגרגר אחד של תיבול, של מלח.
המלח גורם לה להתמוסס, להצטמק, ולהיעלם.
מותירה אחריה שובל, בתחילה בלתי נראה, אך אחרי היעלמה כולם מרגישים אותו. סביבה חומה, חזקה ומפותלת, שם היא מתכנסת בזמנים קשים של יובש, מחנק ואובך. היא אוהבת את הזמנים הערפיליים, הסוערים, מלאי דמעות ומטר. היא לא ממהרת, מניעה את עצמה בקצב משלה, אחרי תקופת היובש הארוכה יש לה קצת זמן לעצמה. היא לא מפריעה לאף אחד, תופעה רגילה בעלת זמן קבוע.
ואז, בטעות, דרכו עליה. לא שמו לב שהיא שם, באמת לא בכוונה רעה. החומה החזקה לא עמדה בלחץ, והתפרקה לחתיכות. שברי הקונכיה דקרו אותה, כיווצו אותה. מקומה הבטוח אבד, והיא נתונה לחסדי הסביבה, שאינה מאירה פנים. היא לעולם לא תשתקם מהמכה הזאת.
כן, דיברתי על רכיכת החילזון.
פלאי הבורא.
מוקדש לכל החלזונות שדרכתי עליהם בטעות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
אאוצצצצ
סתיו.. את מיוחדתתת
עם הרבה עומק
ואו אחותי אהבתי ברמותת
תכלס מה שלדעתי עשה את הכל למיוחד זה הקטע של ההקדשה…
אהבתי! תעלי עוד דברים שלך. אני מתה כבר לראותת
אהבתי
את כותבת מהממם!!
איככככככככ
וואי סתיו(שם אחר רק בעילום שם) ממש פוסט חמוד רואים שיש לך גישה לבעלי חיים ממש יפה
את יכולה לקרוא לי סתיו, סוגשל התרגלתי
רעיון יפה, כתיבה מעולה, והמסר…
אבל נקודה קטנה לתשומת לב: חילזון שדרכו עליו ושברו לו את הקונכיה ימות מיד (אלא אם כן השבר הוא קטן ואז הוא בונה מעין טלאי). החשופית (חילזון בלי קונכיה) היא אמנם ממשפחת החלזונות אך היא יצור שונה שנולד, חי ומת בלי קונכיה. זה לא חילזון ששברו את קונכייתו והוא הפך לחשופית…
לכן כתבתי 'רכיכה'. רכיכה זו מחלקה כוללת לכל סוגי היצורים הצמיגיים האלה. חשופית זה סוג מסוים מאוד, וחילזון זה סוג מסוים מאוד. אני כתבתי רכיכה של חילזון
כמה כואב ככה נכון..
את כותבת מהמםם
אני לא יודעת אם אמרו ל פעם אבל לדעתי יש לך רגישות גבוהה לסביבה שלא נראית בחיצוניות אבל קיימת בך בעוצמה
וואו!! תמשיכי לכתוב!!
אני אוהבת את העומק שלך