חיכיתי לך!!

לשווא?
הוא יושב בשולחן הכבוד, מרוגש,
לימנו אביו החורג,
ולשמאלו המחנך.
—
אבא, לא ביקשתי ממך לבוא לבר מצווה?
לא אמרתי לך שאני רוצה שתהיה כאן???
אז למה לא הגעתָ??
—
הוא מתחיל את המאמר בקולו היפה,
המילים זורמות לו בשטף,
אני מקשיבה לו היטב,
בודקת אותו שלא טועה,
והוא יודע!!
אח שלי,
רואים שאתה הבן של אבא,
ירשת ממנו את הזיכרון.
—
אבא, אתה צריך להיות כאן,
לראות את הנחת שלך,
לא מספיק מלמעלה!
—
הוא גומר את המאמר ומתחיל שוב:
"איתא במדרש תילים"
החברים פוצחים בשירה
והרב מכניס אותו למעגל,
בריקוד הראשון הוא רוקד עם אביו החורג,
עם הגיס, ועם החתן שעכשיו נכנס למשפחה.
—
אבא, זה לא אתה צריך להכניס אותו למעגל?
לא לך מגיע לרקוד איתו ראשון?
—
מתיישבים לסעודה,
ומנהל הת"ת פותח בדברי תורה.
—
אבאאא, זה התפקיד שלך, לאן נעלמת???
—
האורחים מתפזרים,
המשפחה נעמדת לתמונה משפחתית,
לתמונה מעודכנת, עם התינוקות שהתווספו לבינתיים,
אבל תמיד יהיה אחד חסר!!
—
בכל תמונה אתה לא נמצא,
לתמונה הבאה אתה תגיע?
התמונה הבאה תהיה מושלמת?
התמונה הבאה עוד מעט,
הבת שלך הולכת להתחתן,
אתה תהיה שם להשלים את התמונה???