בא לי
–
בא לי
לחבק
את התכלת
האינסופית הזו
לחבק
את האוויר
המלוח הזה
בא לי
חיבוק
חיבוק כזה
של ים
–
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
42 תגובות
באלי לחבק אותך..
זה בדיוק מה שבאתי לכתוב ??♀️
שין, מסכימה לקבל אלייך את החיבוקים?
תודה, נקודה.
תודה, שתי נקודות.
לא חושבת שמגיע לי חיבוק עכשיו, אבל כשיגיע לי, אסכים.
בעז"ה.
מי לוחש/צורח לך שם שאסור לך חיבוקים?
אלף קולות שבי. צודקים ושאינם.
לא אומרים שאסור, אומרים שלא עכשיו.
כנלל
יפהייפהה!
תודה, שייה.
ברוך השם.
אין כמו לקחת נשימה עמוקה
מול הים האינסופי…
אהבתי את השירון הזה!
אין כמו, באמת.
-ים-
תודה, קוקטייל.
בכייף!
את כותבת מהמם!
תמשיכי לשלוח לנו עוד כאלו ??
אהבתי.
למרות שאני לא אוהבת ים..
מרשה לי למסור לך חיבוק?
לקחתי נשימה עמוקה אחרי השורה השניה שלך…
מרשה, בטח.
אקח אותו כשאוכל.
תודה.
וואו.
באלי לחבק גם.
חבקי, ג'ינג'ית.
הקיץ הא זמן מתאים.
ואוו, (קצת נדוש לכתוב את זה?)
שין.
אין על הים, ובדיוק לאחרונה אני מרגישה שאם אני לא הולכת לבקר את מרחבי התכלת האלו, אני…
וואו איך שאני אוהבת ים. זה— אין איך לתאר את זה במילים, תעיד מי שמכירה אותי [ד"ש:]
אני משתגעת לים. כל פעם שאני בים – אין עם מי לדבר, ומה פתאום לחזור? הרגע הגענו, ובכלל לא חם.
הי יבשושה!
ישמצב נצא לים??
אני באה גם:)
רק נסכם באיזה
יאללה, צאו.
תמסרו לו חיבוק משין.
הוא בטח זוכר אותי.
השם שלך מעיד;)
קצת, לפחות.
לא יהיה לו סוף, לים.
לא, שותפה.
וואו לעולם לא יהיה נדוש. (לעולם זו מילה גדולה, ובכל זאת).
הרגשה גם שלי.
לכן הלכתי אל התכלת הזו, העמוקה.
(איך מסתדרים הצ'כים, למשל, בלי ים?)
תודה.
כלכך יפה…
שיןןן אוף זה מעצבן אותי. מה קרה? מוכנה לומר לי?
ואם תגידי אחר כך, יהיה טוב יותר?
(אין לי מושג אם את זו באמת את).
ממ. מה מעצבן אותך?
מה קרה?…
שאלה טובה, ממש.
(אנחה)
לא קרה כלום.
תודה.
ואוו ההזדהותת???
גם את אוהבת חיבוק של ים?
אפשר גם חיבוק של ים?
בטח.
הוא מחכה לך שתפרשי ידיים, ולב.
תבקשי ממנו, חיבוק של ים.
'בא לי
חיבוק
חיבוק כזה
של ים'
שיר שלא נגמר- –
-כמו
כמו הים-
ורק שלא ייגמר.
.
אויי חמודדד
אני אוהבת את המילה חמוד.
תודה, מאמית.
כנלל
(?)
(?)
(.)
(אימוג'י עוצם עיניים)
(לא מצאתי אחד אמיתי)
.
ים. חיבוק.
שתי אהבות שמתמזגות לרגע אחד.
תודה על הפוסט הקצר והקסום הזה.
שינוש.
ים. חיבוק.
שתי אהבות שמתמזגות לרגע אחד.
(לא, לא התכוונתי לצטט. בכלל לא.
לא יכולתי שלא לחזור על זה בקול, ואיכשהו הגיעו הידיים.
אבל אם כבר ציטוט- התגעגעתי לצטט אותך, חכמה אחת).
כל כך מדויק, טוהר.
מתגעגעת אלייך. ממש.
אפילו שקצת מוזר לי להרגיש ככה.
אוי את מותק. ואיך השמש זרחה לי עכשיו בזכותך, אפילו שבחוץ היא שקעה כבר מזמן. מה שכמה מילים יכולות לעשות- – –
הדדי לגמרי, ויותר מזה.
כבר אמר מי שאמר שבני אדם הם יצורים מוזרים (אין לי מושג מי אמר, אבל אני מתנדבת להגיד), ורגשות הם עסק מסובך אפילו יותר מאיתנו, אז מי אנחנו שנתווכח איתם…
❤
טוהר…
מילים הן הכל.
אור וחושך. שמש וצל.
אני שמחה שהן זרחו לך.
מגיע לך.
אולי אף אחד לא אמר זאת, ואת הראשונה?…
אני לא כל כך מעזה להתעסק עם רגשות, בטח שלא בתקופה האחרונה.
אז לא נתווכח איתם, רק נסכים.
.
חיבקת.
(לא מדי הרבה יו נואו.. אבל חיבקת:)
זה… היה נקרא לחבק?
(בא לי להכניס את הראש למים. המון המון המון פעמים).
מה זה היה אם לא חיבוק ענקקקקקקקקק?
(המון המון. אבל לא למלא זמן, טוב? הלב שלי מפרפר מלראות את זהההה??)