השמלה…

שמלה נוחה ויפה
ערימה של בגדים על המיטה…
ואני יושבת.
מקפלת.
ממיינת.
הכל זורם.
רגיל.
את כל הבגדים אני מכירה כבר בע"פ..
עד שהגעתי לבגד ההוא…
ההוא, כן.
ההוא הנוח.
ההוא היפה.
ההוא שמתאים לכל נעל.
ההוא שמתאים ליום רגיל.
ההוא שמתאים גם לארוע פשוט (כגון ברית של בן דוד וכו..) הוא לא מידי חגיגי וגם יפה..
ההוא שקניתי רק לפני חצי שנה.
ההוא שלבשתי לכל יציאה.
בקיצור ה-בגד!!
מדובר בשמלה..
שמלה שממש אהבתי..
שמלה שעליה חרשתי..
מהשמלות שאי אפשר להשאיר בחנות..
שמלה שזרמה איתי..
שמלה ששימחה אותי..
בקיצור שמלה מושלמת..

הכל טוב ויפה חוץ מדבר אחד.

גדלתי..
זאת אומרת גבהתי..
ולאט לאט השמלה האהובה שלי התקצרה …
בהתחלה התכחשתי.
אח"כ שכנעתי את עצמי שוב ושוב שזה רק כשאני מרימה ידיים,
ובישיבה זה עוקף את הברך..
ועוד כל מיני תירוצים מוכרים שאני לא צריכה לפרט מסיבה פשוטה..
שכל אחת מתרצת את התירוצים האלה לעצמה/ לאמא/ למורה…
אז עכשיו אני יושבת והשמלה ביד..
אני מסתכלת בשמלה בחיוך.
בליבי עוברת מחשבה
אולי—-
לאאאאא
אבל—-
לאאאאא
אני לא מסוגלת להפרד מהשמלה האהובה.
אני מקפלת.
מניחה בערימה.
מולי תמונה של הרבי.
במבט חודר.
ובהחלה של רגע אני לוקחת את השמלה מהערימה, יוצאת מהחדר (עם השמלה ביד).
הולכת למקום שמסוכן לי מאוד להיות בו,
זה המקום שבו אני שומרת את הבגדים היפים באמת שממש קשה לי להעביר אותם לנזקקים אז אותם,
את יחידי סגולה אלו אני שומרת לאחותי…
שאומנם יקח הרבה זמן עד שזה יתאים לה אבל לפחות מתישהו אני אראה אותם עליה וזה יזכיר לי איזו גיבורה אני שמרצוני הפסקתי ללבוש אותם..
למה מסוכן אתן שואלות?!
כי לפעמים רק לפעמים.. אני חוזרת משם עם בגד שממש אהבתי ואני לוקחת אותו
'רק' למדוד.
להזכר.
אבל אז אני שמה לב שזה לא כ"כ קצר…
ואני עדיין יכולה ללכת עם זה..
ואז כל האתכפיא שעשיתי לפני כמה זמן הלכה לפח.
אבל זה היה בסוגריים…
אז אני שמה את השמלה האהובה עלי במקום המיועד
ויוצאת מהרר לפני שאני אתחרט..
(או יותר גרוע אמצא משהו ישן ואקח 'למדוד')
אני חוזרת לערימת בגדים.
ואז אני מסתכלת על התמונה של הרבי.
ואני רואה שם חיוך ענק.
כאילו הרבי אומר לי:
'אני גאה בך'
ובאותו רגע, הרגשתי תחושת סיפוק אדירה.
תחושה שהרבה זמן לא הרגשתי
תחושה ממלאת.
תחושה משמחת.
תחושה מספקת.
ולכן אני כותבת לכן את כל הפוסט הארוך הזה.
זה שווה!!
שווה בטרוף!!
שווה לוותר על שמלה בשביל התחושה המדהימה הזאת..
שותפות, אני למדתי מזה משהו ענק ואני רוצה לשתף אתכן..
השמלה היא רק משל..
זה אותו דבר עם מאכל לא הכי מהודר.
שיר לא הכי כשר.
סרט לא הכי מתאים.
ועוד מלאאא מלאאא דברים!!