יום שני י"ח אב. 16:25, הפינוי התחיל בארבע.
ארבעה ימים…
ארבעה ימים בסך הכל עברו, ושוב אני מוצאת את עצמי לפנות בוקר ממהרת להגיע לרמה.
הכל. הכל הרוס.
כל מה שהבחורים הצדיקים בנו בפחות מארבעה ימים – עכשיו הוא גל הריסות גרוס.
ריבונו של עולם, מה הולך כאן?
מילא בפעם הקודמת שהיה דבר כזה, חיכו שבוע שלם לפני שבא להרוס שוב…
ארבעה ימים??
אתה אחזת בכלל שאחותי רק הלילה נכנסה לבית החדש שלה??
בקושי כמה שעות הסתגלות בלילה היו לה, ושוב אין בית.
כמה עשרות אלפי שקלים הלכו לפח, מאיפה מביאים עכשיו שום את אותו הסכום, תגיד לי…
אתה פשוט… אני לא יודעת מה!
זה הזוי! ה-ז-ו-י!!! אתה שומע??
הזוי.
ישבנו שם ארבעה אחים ואחיינית,
קטנה, מתוקה, שנהייתה קצת ישנונית.
בצלו של רכב, כי אין מחסה אחר מהשמש…
"ארצי, ארץ ישראל, ארץ הקודש!!
לחיות בך את האוויר, את הטוהר שימלא את העולם… כל כך הרבה זוהר…"
אייי, בשביל מה אהוביה מת?
?
שאלה.
מעילה.
בתפקיד שלי.
בהבאת הגאולה.
החזרת היהודים מהגולה.
ותסלחו לי, זה נשמע כאילו אני ממש בסבבה עם כל הקטע של הפינוי הזה עכשיו…
לא.
אני לא סבבה עם זה. אני כועסת, ואני עצובה, ואני מהורהרת, ואני כועסת.
אני כועסת.
לכו תבינו על מי. על מה…
לא על נועה ושבות עמי, לא על אלישע.
לא על המג"בניקים, מסתבר,
וגם לא על המג"בניקיות. כנראה על משהו אחר.
אני לא כועסת על עצמי, זה כמעט בוודאות.
זה שלא היה טרמפ – לא קרה בטעות.
אבל אני עשיתי את ההשתדלות.
אני יודעת.
לא על המועצה, לא על הממשלה. לא על המנהיג שכרגע אין.
בטח לא על השם, אבל אולי כן?
לאאא… גם אם הייתי כועסת עליו, בכלל אין לי את הזכות.
אז אני חושבת שבעצם המחשבה על הכעס הייתה בטעות.
אוהבים אותך, ה'!!!
אתה אולי האשם, אבל אתה גם האחראי, אז אתה לא☺
קיצר, יום נעים!
ושלא יהיו יותר פינויים, טוב?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
עצוב… ומעודד. איזה נס שיש לנו את ה'
אחותך זאת נועה הנ"ל?
מהממת אחת.
הכתיבה שלך יפה ממש.
בקשר לבקשה האחרונה, העברתי לגורמים המודברים?
רוגלך?? את גרה בהתנחלות?
זה התנחלות חרדית
התנחלות חרדית? מה זה אומר??
אני עצמי גרה ביישוב בבנימין, שהרבה מגדירים את זה התנחלות, אבל אני לא ממש ממקימי היישוב.
כמה אחים שלי גרים בגבעות, שזה ממש מקומות שהם הקימו (ומקימים) בעשר אצבעות.
אההה (אנחה)
אמא,שזה עצוב.
ואת כזאת מותק.ואתם גיבורים שאתם גרים שם!
גאים בכםם!
מהממת אחת.
איזה צדיקים המתנחלים.
??
ואבא, למה יהודים שונאים יהודים?
הימ"ר עצר את בעלה של האחות. תודה רבה באמת, בלי בית ובלי בעל…
אוף, אבא.
מדהימה את. חשיבה מהממת.
והלוואי..
זה כן בסדר לדרוש תשובות זה כן בסדר לצעוק למה אבא
צריך לצעוק
אבא שלנו מתחבא ממנו אבל גם רוצה שנמצא אותו ונבכה כשאנחנו לא מוצאים
נראה לי שהאדמה הזאת, שלנו, אדמת ארץ ישראל, ספגה כ"כ הרבה לאורך כ"כ הרבה זמן.
ואיך.
ולמה.
סופגת בדממה את דמנו, שותקת.
דמעות מלוחות אנחנו שותים.
ואם יש תערומת (שאף פעם לא מגיעה מהצד הגאולי של הנפש…) זה על אמא שלנו.
אמא אדמה.
ועל אבא שלנו.
אבא שבשמיים.
כי אבי ואימי עזבוני. השאירו אותי לבד בשדה הקרב.
יעמוד בחור אחד, עם פאות ספוגות בגז פלפל ופנים צורבות, יעמוד יציב. מול באגר מתנשא. על ראשו תפילין וליבו זועק.
ומאחוריו?
מי עומד מאחוריו?
כלב השמירה של הגבעה? האישה שאת בעלה זרקו לכלא?
התינוק בן השנה וחצי?
בודדה במערכה, מכירה את הספר?
יש מכתב אחד שכתבו תלמידי הגר"א, בשמה של ארץ ישראל. לקרוא ולבכות.
למה אני, ארץ תפארת, בי התורה מתאדרת, בי התחיה מתגברת, תמיד אחרונה לכל. מודחקת לפינה.
לא זוכרת בדיוק, אבל זה הרעיון.
על מי התערומת? לא יודעת.
העם, הארץ, בורא עולם.
כולנו שותקים.
ציון היא דורש אין לה – מכאן שצריכה דרישה.
אז כולנו הולכים לכתוב לנו פוסטים, ואוטמים את אזנינו מלשמוע את אנחת האדמה.