המתהלכים בקניון : אמי מורתי ואנוכי…
האופטימית : אימוש.
המיואשת : אני
התחלנו את המסע בעצירה במאפיה התלבטתי בין ספינג' לרוגעלך ואייס קפה. הלכתי על בטוח ולקחתי את הכל…
טחנתי להנאתי בזמן שאימי שותה זירו ומחכה להגיגי…
הבעיה היא שלא היה לי מה לשתף /רצון לשתף – תלוי את מי שואלים….
הלכנו לכמה חנויות. מדדתי
ושוב התחרטתי שלא עמדתי בדיאטה…
עברנו לאיזור אחר בעיר ואח"כ לעוד אחד….
ו —
הפתעה – מצאתי בגדי חול המועד אבל לא לחג עצמו…
חזרנו הביתה תפסנו תנומה..
שהיתה כמים קרים על נפש עייפה – תרתי משמע…
קפצתי לביבי סיטר
ואז … לניקיון
אכן אכן אכן.. תופתענה
אך 'מכורונת' ידידתכן – כן מנקה
אוקי אולי לא במובן של מנקת ניקיון אמיתית..
אבל אני כן שוטפת רצפות וכלים ומרויחה שכר נאה מאוד
חזרתי הביתה.
אכלתי (שוב
) – (פנקייקס למי שמתענין)
וזהו היום מתחיל להגיע לסיומו…
אל תשכחו להחליף את השעונים לשעון קיץ!!!
3 תגובות
אצלי זה הפוך😂😂
אמא שלי מיואשת ואני מלאת מרץ גם אחרי 4 שעות כאילו הרגע יצאנו,
עד שאמא שלי מתייאשת וחוברת לספסל אורח…
איזה סדר יום😂
וואי סדר יום עמוס זה כיףףף
וקניות בכלל- (תלוי את מי שואלים 😉)
תתחדשי על הבגדים !!!
מכורונת – ❤️