ושתקה
בעיקרון עד היום לא חשבתי על לכתוב שירי שואה. אתמול בלילה חשבתי על זה ואמרתי שאני לא אתיימר לתאר מה קרה שם.
אחרי 5 דק הייתי בסיום השיר.
אולי הפרטים לא מדויקים,
והתורות לקרימטוריום היו מהירים
אבל-תיאלצו להתמודד
זה יותר קל מהתמודדות של האם
כשהוא ראה עשן שהופך לעננים
הוא מיהר לאימו
ושאל
אמא
מה זה כל האדים
נמוגים באש הכבשן?
והיא הביטה בו
ושתקה
שוב הוא ראה עשן
וריח מוזר שעלה
אמא
מה שם נשרף?
אולי לחם שאופה עליו טרח?
והיא הביטה בו
ושתקה
לא חלפו ימים רבים
והוא שוב עמד והביט
ואז אימו קראה לו מאחור
בוא
עכשיו תבין
היא נתנה לו יד חמה ואוהבת
והם נעמדו בתור עם כולם
מה זה, אמא
חלוקת אוכל?
היא הביטה בו
ושתקה
התור התקדם אט אט
והוא כבר חסר סבלנות
אמא, אני מאוד רעב
כמעט והולך למות
והיא הביטה בו
ושתקה
ובכתה
ולא ענתה
נותר מספר מועט של אנשים
ועתה לא נותרה לה ברירה
'ילד שלי, מיין קינד
תקשיב, יש לי בשורה
לא עננים אלו
ולא לחם שרוף
כי אם נשמות שהופרדו מהגוף
והפכו למלאכים בשמים
שם אין בגדי פסים
שם אין מוות ואנשים רעים
שם אף פעם לא רעבים
ועם כל המשפחה סוף סוף מתאחדים
יש אמא!
אני ממש רוצה
אבל למה את בוכה?
כי זה קורה עכשיו, ילדי
וזה כואב נורא
אני אוהבת אותך, יקר שלי
וחיש מהר הם הוכנסו לתא
ועשן, ותקווה שרופה
עלו יחדיו בלהבה
אבל למה את בוכה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
❤
אני לא אגיב. רק שתדעי שהכתיבה שלך מיוחדת במינה
א..