של הלילות.
—-
אַתָּה יוֹדֵעַ
כְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי
לִחְיוֹת עִם עַצְמִי
לְבַד.
אֵין מִי שֶׁפּוֹגֵעַ
אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתִי
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי
בְּלִי פַּחַד.
הַלֵּב לֹא כָּנוּעַ
מְדַבֵּר אֲמִתִּי
בּוֹכֶה לְיָדִי
כְּשֶׁיֵּשׁ רַעַד.
יֵשׁ זְמַן לָנוּעַ
לִרְקֹד לְבַדִּי
לְפַזֵּר אֶת עַצְמִי
אֵין מַדָּד.
רַק בַּלַּיְלָה
שׁוּב קָשֶׁה לִי
לְחַבֵּק אוֹתִי
בְּלִי אַף אֶחָד.
—-
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
29 תגובות
מהמם!!!
אפשר לשאול בת כמה את פחות או יותר?
תודה.
אפשר, בטח, כמעט-שש-עשרה.
אפשר להחזיר שאלה, למה?
?
ברור שאפשר
כי את כותבת ממש יפה רציתי לדעת בן כמה בערך הכשרון?
עדן נשמה טהורה…
את כותבת כל כך יפה וזורום ומביע.
וואו!
קשה לפעמים לחבק את עצמינו בלילה , תני לה’ לחבק אותך במקום:)
#הזדהות
מי אמר לך שאני כזו, נשמה טהורה?
?
אני לא תמיד מרגישה כזו, בכנות.
תודה, לך.
את צודקת, אבל לא תמיד אני מרגישה שהוא שם, וכמה שזה כואב.
רַק בַּלַּיְלָה
שׁוּב קָשֶׁה לִי
לְחַבֵּק אוֹתִי
בְּלִי אַף אֶחָד.
???
מתאר אותי. בול.
עדן, הכתיבה שלך מהממת ונוגעת.
אני איתך❤❤
אייש, אבל למה?
זה כואב, נורא.
תודה, ילדה.
אמאלה. איך כתבת ככה בכמה מילים את המציאות שלי.
אני כבר מבולבלת מעצמי.
יוהו, איך שזה מדהים שאני כותבת על עצמי ומגלה בתגובות שהמון בנות הזדהו איתי, מפחיד.
למה את מבולבלת, בטי?
כי אני לא סגורה על עצמי. מה אני?
אחת כזו יציבה ובטוחה שלא אכפת לה מכלום וטוב לה והכל, או אחת שעדיין מגששת אחרי הזהות שלה וזקוקה לחיבוק ולאנשים?
זה יום ככה, לילה ככה. לא יציב.
לכן אני מבולבלת.
כל פעם שמסתמן לו סוף השביל ואני מרגישה שסוף סוף הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה, הופ- שוב יש נפילה.
וזהו, סורי שפרקתי, לא תכננתי את זה אבל הכל נשפך פה. וזה סתם רגע של תסכול, והוא עוד יעבור, הכל בסדר?
תודה על האיכפתיות שלך?
זה היה כל כך יפה.
את מהממת.
תודה, כפול שניים.
?
כל כך הרבה זמן לא משרתי פוסט אהוב במחברת.
נפעמתי.
אחד השירים הכי נוגעים שקראתי, וקראתי המון.
תודה לך.
ווהו, אני מבינה שזכיתי, בכל הקופה, כן?
תודה רבה, לך.
אני לא עשיתי כלום, סתם צנצנת על מדף.
עדן- – –
אני לא אצטט, כי זה מטופש להעתיק שיר שלם.
חסרת מילים.
.
אממ, אם כך, מוזמנת לכתוב לי שיר תגובה.
?
תודה על זה.
יפהפה וכואב ונוגע וחד ואמיתי.
יוהו, הכל ביחד?
זה מדי מחמיא לי, די.
זה היה—-
אחד השירים היותר יפים שקראתי לאחרונה. ואני קוראת הרבה.
כיף לקרוא שאת אוהבת לקרוא שירים, כמוני.
תודה על זו המחמאה, מישל.
יותר מדי מדויק, עדן.
.
–
אהה.
ואת יותר מדי מחמיאה, שין.
אני חוששת ממחמאות, רק אומרת.
עדן –
אני קוראת, פעם אחת. ופעמיים.
ורוצה כל כך לצטט את הבית הראשון, או בעצם את השני? או השלישי – – –
כל מילה כאן מדויקת. הזדהות…
ואיזה כישרון יש לך, אלוקים!
כתיבה אחת הטובות שראית.
אוהבת, ומעריכה אותך ❤
אעע אמאלה עדןן
את פשוט מדהימה.
והכתיבה שלך-אין מילים.
בטי
י״ח בטבת תשפ״ב בשעה 19:36 הגב
כי אני לא סגורה על עצמי. מה אני?
אחת כזו יציבה ובטוחה שלא אכפת לה מכלום וטוב לה והכל, או אחת שעדיין מגששת אחרי הזהות שלה וזקוקה לחיבוק ולאנשים?
זה יום ככה, לילה ככה. לא יציב.
לכן אני מבולבלת.
כל פעם שמסתמן לו סוף השביל ואני מרגישה שסוף סוף הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה, הופ- שוב יש נפילה.
וזהו, סורי שפרקתי, לא תכננתי את זה אבל הכל נשפך פה. וזה סתם רגע של תסכול, והוא עוד יעבור, הכל בסדר?
תודה על האיכפתיות שלך?
אמאלה בטי פשוט הגדרת אותי ברמה מלחיצה עד כואבת
שניה ככה שניה ככה, אני מרגישה כאילו ישלי איזו בעיה, מה נסגר איתי? למה אני ככה?
סורי פשוט הצפת משו שאני דוחקת הרבה, מנסה להוכיח לעצמי שזה יעבור למרות שהבילבול ניראלי חתם אצלי קבע?
זה יעבור, בטוח. אל תדאגי לגבי זה. כנראה שזה התהליך. אורך זמן, עד שבאמת לומדים לאהוב את עצמנו בלי תנאים ולבטוח בבנאדם שאנחנו.
רק בנתיים זה לא כיף.
בהצלחה ובסבלנות לנו??
חזרתי לקרוא.
טוב עשיתי.
אוי זה יפה
חזרתי לכאן.
יפהפה