האיש הקירח

בעל האישה הנמוכה והריח.
פורים שמח,!
וזה הסיפור-
איש קירח
הפיל פור.
אישה נמוכה,
המוחה הפוכה.
עמלה וטרחה,
להרים מעמד בעלה-
בממלכה.

האיש הקירח והחמדן
מתהלך לו ברחובות שושן,
שר שירים-
עושה כבוד למנהיג היהודים.

ולפתע פתאום-
מיד ביתו של האיש הקירח,
דלי מים צונח,
ואיתו גם ריח.

חוזר לביתו בעל הריח,
חמתו באוזני אשתו שוטח
ואת כל ביתו בלכלוך מורח.

קפץ צץ הרעיון,
כה פשוט וקל- שיגעון!
עציץ גבוה יבנו,
את מרדכי היהודי עליו יתלו.

ובסוף מה שקרה,
ליהודים הייתה אורה!
התבטלה הגזרה.

על העציץ נתלו,
האיש הקירח-
בעל האיזה הנמוכה, הריח.
ועשרת בניו.

וכדי לשמור על שיווי המשקל בעציץ,
בראש ובראשונה,
גבוה מכולם,
נתלה האיש הקירח בעל האישה המנוחה, הנמוכה והריח.

אספתא, פורתא, ארידתא, פרמשתא וויזתא-
נתלו אחרונים- עקב משקלם.
דלפון הדלפון נתלה אחרון,
כשבפיו תקוע, איך לא?

מלפפון.