דווקא

הוא אוהב דווקא אותי
הוא בדווקא לא אוהב את המגורים שם למעלה,

את החיים הקלים.. נטולי האתגרים.
את המלאכים והשרפים שבכל שניה מזמרים,
אלה שמקדישים אותו ומרוב יראה נשרפים.
הוא לא מעוניין במי שמקיימים את רצונו ללא שהיות,
במי שממליכים אותו בדייקנות.

הוא אוהב דווקא אותי,
קטנה ומלאת לבטים וקשיים.
דווקא בי שלא נאמנה.
הוא בחר דווקא בי,
שניראת בחיצוניות בלי כל הכללים
בדיוק כמו אינדיאנים, יפנים וכל אחד משבעים העמים.
זו שנופלת פעם אחרי פעם, שקשה לה והיא שורדת.
זו שנשמתה היא חלק ממנו בעצמו. עם כל הכוחות.

הוא אוהב דווקא דברים שבאים בקושי,
אחרי התגברות והחלטה איתנה.
הוא אוהב אותנו כמו שאנחנו, מתאמצים, מועדים
וממשיכים!!
ופתאום במחשבה שניה,
אנחנו לא כל כך קטנים…
כי הוא בחר דווקא בנו!!
ועם הבחירה הזו זורמים אלינו כוחות אניסופיים!!
כוחות לקום שוב ולחייך לעולם,
כוחות להאמין ולזכור שיש לי כוחות:)

והידיעה הזו מעודדת אותי בכל פעם מחדש.