לפנרס נמאס! (וזה אפילו חרוז!)
מי מאיתנו לא קראה:
קומיקסים.
עם איורים חמודים, סימן קריאה כל משפט, והעיקר: קליל ולא כבד.
אם תשאלו אותי מה לקרוא בזמן ארוחת בוקר/צהריים/ערב, אני אענה במיידית: קומיקס!
למה שאתחיל ספר חדש שיגרום לי להישאר אליו מרותקת, ובשונה מקומיקס, הוא גם ארוך למדי, ואמצא את עצמי יושבת מול ספר ואוכלת אוויר מתוך צלחת שפעם, לפני שעתיים רבות מספור, שכן בה קורנפלקס ואפילו חלב?!
ויש גבול כמה קולות נחמדים של פצפוצים אפשר להפיק מכוס חד פעמית שנמעכת ללא חמלה.
ולא לדבר על כפית החד"פ הריקה, שהפה עסוק בללעוס אותה מבלי משים.
אבל (!) – ותודו שציפיתן למילה הזאת. שפנרס תשב ותכתוב פוסט שאין בו שום ויכוח כלשהו?
הצחקתן את סבתא, ואם היו לה גלגלים היא הייתה דורסת אתכן.
אז ככה, יש לי ביקורת מאד (לא) מרוסנת על קומיקסי הילדים שנכתבו על זמן השואה.
כמו הרוב (גבירותי, פה נכנס הרגש, נא למחוק חיוכים מהפנים) שעניין השואה כואב ונוגע להם אני יכולה להתחרפן מתיאור הדמויות.
זה הולך ככה:
הילד בן השש עומד בחיוך מתוק מול הנאצי.
הנאצי תמיד, אבל תמיד, נראה כמו שיבוט של קוף, הפנים שלו מעוותות בטמטום והוא בוהה ניכחו בפלבול עיניים מזוגגות.
בשלב הבא, הנאצי נופל כמו זבוב לתוך קורים/צבע/מחליק על בננה וצורח את נשמתו לרגבי האדמה המכסים את פיו.
והילד – כמובן, בורח בדילוגים ובשירת "עם ישראל חי, הוא מלך במצריים ויש לו שני בנים, ומנשה בשמיים" (בן שש אמרנו).
אני, בפירוש – רואה בזה זלזול.
וסליחה על כל מי שאני נופלת עליה כבד, אני פשוט מרגישה צורך לכתוב את זה.
זה פשוט נורא.
מה בעצם הילד קלט עכשיו לתת המודע שלו?
1. הנאצים היו גלמים טיפשים ומכוערים.
הנאצים דגלו במודל הבלונדיני וכחול העיניים, שהאמין שהוא נעלה על כולם. העובדה שהנאצים הצליחו להשמיד כל כך הרבה מהעם שלנו הייתה שהם היו מאד מסודרים, דייקנות נאצית, רשימות משפחות יהודיות, מינויים של קצינים, מצעדי ראווה.
להגיד שהם טיפשים זה לא רק שקר מוחלט, זה גם זלזול עמוק בכל מי שהם רצחו.
נו באמת, יטען תת-המודע של הילדון: באמת לא הצלחתם לחמוק מהנאצי האכזר שרדף אחריכם? רצח את כל משפחתכם ושלח את חבריכם למחנות?!
כל שהייתם צריכים לעשות הוא לעולל מעשה קונדס קטן לנאצים, והייתם ניצלים!
אפילו שימי (לצורך העניין) הצליח! והוא עוד היה בן שש!
2. יש לי בעיה עם ספרי ילדים שיש בהם יהודים שנוקמים בנאצים.
אני מאמינה בכל ליבי שמגיע להם, ולכשעצמי סיפורים על זה שהחזירו להם קצת מכל הרוע שהם גרמו לנו באמת בסדר.
אבל ספרי ילדים?
לילד יש ראיה ברורה, שהוא שואב גם מספרים ומתוכחות שאומרים לו:
להרביץ זה מעשה רע.
מי שמרביץ הוא רע.
ואז, הפתעה! הילד מגלה מול עיניו, בציורים יפים ומלאי ברק, יהודי מרביץ לנאצי.
הוא ילד!
הוא לא יצליח להבין מה הנאצי הזה עשה, כמה דם הידיים שלו שפכו וכמה אכזר הוא היה.
מה שיקרה במח שלו יהיה ככה:
להרביץ זה עברה.
אבא אמר לי שלילד יהודי אסור להרביץ.
האיש פה מרביץ לאיש שמולו, והאיש שמולו לא יכול לעשות לו כלום.
האיש שמרביץ הוא יהודי, עובדה! יש לו זקן ארוך ופיאות, וככה הרב אמר שיהודי אמיתי נראה.
כנראה שמותר להרביץ, זה בסדר, אפילו הוא עושה.
הילד לא יגיד לכם שזה מה שהוא קלט, אולי הוא אפילו לא ידע את זה, אבל המח שלו ישמור את המידע הפיקנטי בתת מודע זמין, וכשהילד, בלי לזכור בכלל את הקומיקס, ירביץ לחבר שלו מהגן, משהו קטן ילחש לו שזה בסדר, וזה מותר.
אין לי בעיה עם נקמות בנאצים!!! אחרי כל מה שהם עוללו – גם זה לא מספיק.
אבל שהתוכן יהיה מיועד לבני נוער, שיודעים, באמת יודעים, כמה רשעים היו הנאצים, וכמה שהגיעה להם כל מכה, ואפילו לא הספיקה על רבבות היהודים שהם רצחו.
ולא לילד החמוד והתמים שלא באמת מבין מה זה שואה, ויושב עכשיו וקולט שבעצם, מותר להיות אלימים.
תקראו לי מגזימה, התת מודע שלנו יותר רגיש ממה שאנחנו חושבים שהוא.
3. הסוף תמיד טוב, אבל לגמרי טוב.
"נו פנרס, מה את רוצה? שיכתבו להם סוף רע? גם את אוהבת סוף טוב! והם רק ילדים!"
אם אתה לוקח על עצמך את כל הסכנות שאתה יכול לגרום לתת מודע של ילד טהור, בכבוד, האשמה תרבץ עליך, אבל בואו לא נהיה פתטיים.
בסיפור הילד יתאחד עם משפחתו.
ידידיו.
מכריו.
האחות האבודה בכלל הסתתרה בתוך אסם, ולא קרה לה כלום.
האח הגדול היה בישראל ולא שהה באירופה בשואה.
והרבי הנחמד מבית הכנסת יהיה בדיוק בכותל כשגיבור הספר יהיה שם, ושניהם יפלו אחד על צווארי השני בדמעות.
בסיפור האמיתי, זה ממש לא יקרה.
נדיר, מאד.
אם היה נכתב ספר עצוב, שמסביר לילדים בשפה שלהם, כמה רע זה שואה, כמה זה לא נעים להיות רעב, וכמה קשה בלי חיבוק לילה טוב של אמא, לא הייתי משמיעה ציוץ, באמת.
אבל ספר שמוציא את הנאצים גרוע, שנגמר מעולה ונותן לילד תחושה שאולי היה קשה, אבל הי, כולם עברו את זה ושרדו, אז כנראה זה היה די בסדר. לא? זה ספר בעייתי.
זה ספר שמעורר תתי מודע מחרידים, זה ספר שיכול להשפיע קשה על נשמה טהורה של ילד.
סופרים משפיעים! במודע ושלא!
תבחנו את זה לעומק.
לא כל מסר היית רוצה שאח /הבן /הנכד שלך יקבל, ולא משנה שליהודים בספר יש פיאות וזקנים, שהטובים מנצחים, ושיש שם רב נשוא פנים וצדיק.
זה מכניס מסרים גלוים ונסתרים, זה משפיע.
כי בסופו של יום, אם ייכנס תת מודע אחד כזה למח של ילד או מסר אחד דומה ללב שלו, אז קלקלנו.
ובאנו לעולם לתקן.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
74 תגובות
אחד החזקים. קראתי ללא הפסקה מהמילה הראשונה עד האחרונה. כל מילה זהב! (אני גם אוהבת את נושא השואה אז ממש התחברתי)
אף פעם לא קראתי דבר כל כך נכון, ושהוא כתוב בצורה ממש יפה, חלקה ומובנת. בקיצור;
צודקת צודקת צודקת
תודה!
פנרס!
בתת המודע שכן לי משהו מעומעם שאמרת על ביקורת על קומיקסים. אבל לגמרי שכחתי מזה.
אני פותחת את הפוסט, רואה פנרס, רואה ביקורת.
תגובה ראשונה: הידד!
תגובה שניה: מתחילה לקרוא בלהיטות.
יש גם תגובות בהמשך אבל לא נלאה אותך בכל העסק.
מה שכן: פנרס, איזה פוסט יפה! אני אוהבת את הכתיבה שלך ואוהבת את הניתוחים שלך! ניתחת פה מעולה. שאפו, מר בלואדאן.
צודקת לגמרי, וגם לגמרי, וגם לגמרי-לגמרי.
העם דורש עוד פוסטים יפים כגון אלו!
נ.ב: בקטע שהנאצי מחליק לתוך שלולית ענקית של צבע או מה שזה היה, צחקתי בקול. שכוייח.
כל כך ככה!
נ.ב.ב: תמיד תמיד בספרי ילדים האנשים הרעים יהיו מטומטמים, דביליים כאלה שבמקרה יודעים להכין פצצות או מה שזה יהיה. ערבים, דרוזים, גרמניים, צרפתיים, מה שלא תרצי. עולים לי עכשו בראש עשרות דוגמאות שממחישות אבל זה יהיה ממש שיימינג, אז אוותר.
נ.ב.ב.ב: שכחת לומר שכדי שיהיה חינוכי יש גם מסר! כמובן!
מסר שמשפריץ בשלולית גדולה על כל החדר, ממלא את הקירות, ורק עיוורים ותתרנים לא יוכלו להבין אותו אחרי שהוא כתוב שחור על גבי לבן('מוישי למד: צריך להקשיב לאמא!' או: 'בכח התפילה אפשר לנצח את הכל') עשרות פעמים. זה החלק הכי מקסים, אני יושבת וצוחקת להנאתי מול הספר מרוב מסרים מודגשים.
אהבתי את החלק האחרון של התגובה כל כך, אבן דרך. את טובה!
אוי אבן דרך, את פשוט מתוקה!
אני חוסכת מכולנו את תגובתי הארוכה ומצטרפת לכל מילה של אבן דרך אז תודה לאבן דרך חיחי
ופנרס אנוכך כותבת מהמםםם אני ממש אוהבת את הפוסטים שלך ואת הכתיבה שלך
תודה ליה!
(אני בדילאי, אבל התגעגעתי לפוסט הזה).
מסכימה. עם. כל. מילה.
יש!
ואהבתי את השם.
אין לך מושג כמה חשבתי עלזה .את צודקת בטירוף.
איתך באש ובמים.
מסכימה איתך במאה אחוז נשמה
הוצאת לי את המילים מהפה.
פוקסס התגעגעתי ?
הממ ים סוער ופוקס – מגניב לדעת שאנחנו מתואמות במחשבות!
את צודקת
אבל בלי להעליב, למה את נכנסת לקטנות?
לדעתי זה ממש לרדת לפרטים שלא מאד חשובים.
ולא שלא צדקת במה שאמרת! כתבת דברים נכונים.
אבל לי זה הרגיש קצת (במחילה) תינוקי.
ופליז אל תקחי אתזה בקטע של להעליב, אלא בקטע של ביקור בונה!
לא נעלבת בכלל!
והאמת שחיכיתי לתגובה כזאת.
העניין פה הוא התת מודע, ותתי מודע של ילדים הם דבר רגיש, ולכן אני לא בזה משהו תינוקי.
מזכיר לי את העבודה בנושא שואה שעשיתי בהיסטוריה.
אמנם עשיתי אותה על הייצוג הקולנועי, אבל באחד הפרקים שלה דיברתי על סרט שמעוות את המושג נקמה יהודית
איזה מרגיז זה.
זה ספציפית סרט שעלה לי לראש אבל בכללי גם ספרים מפונטזים על השואה זה מרגיז.
נראה לי אני יודעת על איזה סרט את מדברת, לא ראיתי אבל שמעתי עליו.
צודקת.
הכי נכון בעולם.
לא אוהבת קומיקסים בכללי, אין כמעט קומיקסים איכותיים בעולם הספרות. וזה חבל.
כי העולם הזה יכול להיות מופלא בטירוף, זה עולם ויזואלי מדהים השאלה איך משתמשים בו.
כי להוציא את הנאצים מפגרים זה פשוט להוציא את כל השואה כמקח טעות. הם היו מפגרים, מה הם הבינו מהחיים שלהם? וזה שקר, כי הם הבינו ואודך.
כמו שהם ניסו לטעון, מילאנו פקודות, זה היה יכול לבטל את כל משפטי ניברברג. כי בכל זאת למה שלממלא פקודות יהיה מגיע עונש מוות? הם לא רק מילאו פקודות, הם מילאו בחייתיות. בהנאה. ורק על זה מגיע להם תלייה, וכל שש מיליון הנשמות יהיו התליינים שלהם.
נ.ב. שמתי לב שהתת מודע מאוד נוגע לך. קצת מסקרן אותי, את כמעט נותת לו איזה כוח מגי. בכל זאת זה רק תת מודע…
מסכימה איתך בכל מילה.
אגב אני באמת נותנת כח מגי לתת-מודע, לדעתי כל מיני דברים משפיעים עלינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. יכול להיות שאני מגזימה קצת, מודה, אבל מאד מעניין אותי הנושא הזה, ואני מייחסת לו חשיבות.
דווקא לכן זה תפס אותי.
כי אני מאוד אחת שגם מתעניינת בתת מודע.
ותמיד מאוד רציתי לדעת עד כמה הוא באמת משפיע עלינו ועל הבחירות שלנו. מתי התת מודע הזה עולה למודע. ואיך זה שדברים שהיינו בטוחים ששכחנו מהם לפני עשור עוד שוכבים שם באופן בטוח…
לגמרי!
מסכימה כל כך!!
כל פעם שאני קוראת 'ניצחתי אותך אייכמן' (אל תשאלו למה אני קוראת את זה?) אני מתעצבנת על הסופר, וואי זה מחרפן אותי.
אח שלי כל היום צוחק על הנאצים כמה הם מפגרים וסתומים, אני מסכימה איתו במאה אחוז אבל הוא לומד את זה מהקומיקסים ושואב משם עוד מידע לא נכון ואפילו מטעה
בנות, סליחה שניה אבל אפשר בקשה?
בואו לא נכתוב כאן שמות של ספרים בפירוש, לא יפה.
טוב?
מסכימה אימך, וגם עם מי שכתבה לא לכתוב שמות של ספרים (קריצה).
שכנעת, פנרס. ועשית את זה מעולה.
לא יצא לי כמעט להיחשף לקומיקסי שואה, אבל אני מבינה ועוד איך מה שאת אומרת. הניתוח שלך חד, מדויק, שנון ומשקף.
את כותבת כל כך יפה, נדמה לי שבקטע עם הקורנפלקס ולגימות האוויר תיארת אותי במדויק. כמה אהבתי אותו.
תודה פנרס, זה היה יפה.
מגניב יוז, כי האמת שתיארתי אותי 🙂
תכתבי בבקשה עוד ביקורות. את עושה את זה כל כך טוב!!!
זה מה שיש לי להגיד.
תודה יפוש.
אחד הפוסטים היפים שלך פנרס. אהבתי.
מסכימה בפה מלא עם הנכתב לעיל… בהחלט עולם הספרים הדתי/חרדי חייב שינוי. שואה זה נושא כאוב, וצריך להשתמש בו בזהירות רבה כשכותבים עליו.
אוהבת ?
את חכמה!
גם אני!
https://shutafotbaderech.co.il/what_my_g_dly_soul_w/%d7%a4%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa-1/#comment-271045
תודה מאיוש, נכנסתי.
חיכיתי לתגובתך.
ואוו, כמה נכון!
ממש מרתק אופן וצורת הכתיבה שלך!
ואני מסכימה אתך לחלוטין בנוגע להשפעה על תת המודע, תודה לך על שפקחת לי את העיניים, את נשמעת נערה ממש מעניינת, חכמה וייחודית, מעניין לפגוש אותך…
נ.ב: קוראים לך פנרס על שם המחנך של איסתרק?? כי אם כן, את עוד יותר מסקרנת אותי, כי אני מחוברת ממש לממלכה במבחן!! אשמח לשמוע למה התחברת דווקא אליו ( אם באמת מדובר בפנרס ממלכה במבחן…)
תודה לך, אוהבת אותך!
הממ תודה!
כן, אני אוהדת של ממלכה במבחן, אם את רוצה לדעת למה בחרתי בשם הזה:
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1/
אוףףףףףףףףףףףף פנרס את צודקת בכל מילה. בכל!!
אז למה אוף? כי אני לא אפסיק לקרוא את הסידרה 'ניצחתי אותך אייכמן' על כל ההיגיון 'הרב' השופעעע מכל פסיק שם.
אבל!!! נקודה מעניינת שעלתה לי. פנים נקראים כך כיוון שהם משקפים את הפנים, מה שאומר שאדם שמושחת בפנימיותו זה יהיה ניכר בפניו. כך שאי אפשר לומר שצייריי הקומיקס הלכו רחוק כל כך…
ואם כבר נוגעים בנקודה, אתן יודעות שלפי הציורים השרועים על כל קומיקס ממוצע, הכישרון הזה חבוי בכל אחת!! כל אחת יכולה לקום בבוקרו או בצוהורו של יום ולקבוע שהיא ציירת קומיקס, לקשקש מעט, והופ!! הנה לנו ספר חדש, הישר ממכבש הדפוס! חייבים לעשות משהו בנידון לפני שחוץ מתתי המודע המחרידים שיווצרו, גם הבנות בסיסיות בנוגע לצורת בני אדם שפויה יהיו שנויות במחלוקת בקרב הדור הצעיר.
הייתי רצינית וחייכתי בו זמנית, את חכמה.
אמא. כמה את צודקת.
את חכמה. והתובנות שלל בכלל.
אהבתי פנרס . אהבתיי.
🙂
כל מילה!! בכלל הקומיקסים היום הם מסחרה, לוקחים כל ספר איכותי מהעבר והופכים אותו לסדרת מתח שמוציאה את כל היופי המקורי..
ובקשר לשואה, אם זה לא היה עצוב זה פשוט מצחיק. כמה מגוחך להציג את זה כך, לא רק שזה לא מבטא את השואה (שזה דבר כמעט בלתי אפשרי)
זה מוזיל את הרמה. לא את השואה, כי בשואה זה בכלל לא נוגע. לוקחים את השואה, הנאצים וכו' ככותרת להדביק על כל סיפור דמיוני אפשרי-כאילו קצת רגישות ומחשבה..
ואין ספק שהספרים האלו משפיעים על הנפש של הילדים, במודע או בתת מודע.
ההמלצה שלי לקומיקסים איכותיים: אלי וגולד.
כל מילה.
טוב. דבר ראשון זו הייתה בשורה טובה לראות פוסט של פנרס המוערצת. שמרתי אותו לקורנפלקס עם החלב שלי. ככה שאת יכולה להוסיף עוד המלצת קריאה.
דבר שני את צודקת.
דבר שלישי את צודקת. וגם דבר רביעי.
הצגת את דעתך בצורה שמאוד אהבתי. בלי לתקוף. עם נימוקים טובים. ובלי להזכיר סופרים ספציפיים.
בלי להזכיר את הכתיבה שלך שאין כמוה
ובנוגע מעניין עצמו. אני חושבת ששואה בכללי זה לא נושא שאפשר להמחיש בכלל לילדים. אלוקים יודע אם למישהו בעולם כן אפשר להמחיש. פעם בכל פעם שלא היה על ה לכתוב כתבו על השואה. היום זה יצא מהאופנה. כי קלטו שזה לא יפה לקחת טרגדיה עולמית ולנסות לסחוט ממנה דמעות שבגלל לא מגיעות כי זה לא סיפורים אמיתיים. אם כותבים סיפורים על השואה אני בעד לא להמציא.
פעם קראתי תיאור משעשע על אמא שקונה הורדות ספרי שואה לילדים שלה. וכשהיא ממהרת לסחוט את דמעותיהם הם נושאים אליה עניים בורקות ומגלים לה על חלומותיהם להיות בשואה.
תודה פנרס. פוסט יפה
תודה פלונית, מסכימה איתך לגמרי.
אני אוהבת את הפוסטים האלו שלך. חכמים כאלה, מוסברים בטוב טעם עד שאין לך ברירה ואת מוצאת את עצמך מהנהנת במשך כל זמן הקריאה. ויותר מזה, את חייבת בסוף להסכים עם הנכתב, מרוב שזה נכון. וזה עוד לא הכל, את עוד חייבת לכתוב תגובה בסוף, מרוב הסכמה.
בקיצור, מסכימה איתך לגמרי. (ואף פעם לא חשבתי על זה. שיכנעת אותי בפוסט אחד)
שאפו לך פנרס.
איזה הישג!
חלומותי התגשמו!
בתור נינה לניצולי שואה אני יכולה להגיד שסדרת הקומיקסים "ניצחתי אותך אייכמן" חוטאת למציאות..
היא הופכת את השואה למשחק מחבואים, תופסת, או איזה בדיחה אחת גדולה.
מחנה שלם מצליח להרוג את כל השומרים ולברוח עם כדור פורח
ילד בן שלש מצליח לדגדג את השומר וכך להרוג אותו
יהודים מצליחים להתגבר על נהגי רכבות ולקחת להם את הבגדים (בלי ששאר הנוסעים יבחינו במתרחש, כמובן.)
משפחות שלמות שנשלחו לתאי הגזים יצאו בריאות ושלמות כי בדיוק הגז לא עבד וכו וכו.
הסופר שלהם הוא אוחיון, גם כן חושב הוא אשכנזי. אוחיון הוא כולו ספרדי קרא בטח ספרון על השואה והפך את זה ל18 חלקי קומיקס.
אמא שלי ראתה את זה וממש כעסה על זה שהוא גורם לילדים לחשוב שהשואה היתה קרקס.
מסכימה איתך לגמרי-לגמרי, אבל מעדיפה לא לדבר על סופרים מסויימים 🙂
יש בזה משהו נכו, אבל אל תצפי שיכתבו ספר לילדים על השואה אפילו שזה בשפה של ילדים יש דברים שהם יגדלו הם יבינו . אי אפשר לתת להם כזה סיפור!כי זה מזעזע ותאמיני לי זה ישפיע בתת מודע שלהם הרבה יותר
נכון, אז או שלא יכתבו, או שיכתבו בצורה שונה.
אני ממש מסכימה איתך
יצא לאחרונה סדרת קומיקסים גבורה יהודית משהו כזה
קראתי וכעסתי, ממש
לגמרי
מסכימה עם כל מילה!!!
🙂
אם לא היית דתלית הייתי בטוחה שאת אחותי. וזו מחמאה:)
תקשיבי שאין יותר נכון מהפוסט הזה!!!
עם סעיף 2 אני פחות מסכימה מישומה, אבל שמעי! ישלך חשיבה בריאה וגבוהה ברמות!
כתבת ברור, שנון מה, מתובל, צודק ו… ברמה!
אהפתי ממש אתמה שקראתי.
אינאין פנרס, חייבת אני להכירך בזה הרגע!
תודה פנדורה!
את ממש צודקת לדעתי לילדים לא צריך להוציא קומיקסים על השועה ועוד כל מיני דברים מהסוג הזה כי הם תראי להם תמציאות האמיתית של מה שקרה הם יכנסו לחרדות ולא יודעת מה וגם כל מה שאמרת עם זה גם ממש נכון אני חושבת שפשוט לילדים צריך להשאיר ספרים של מנוחה פוקס על דדי גמדי ושק הקמח…
חחח יש בזה..
הגזמת נשמה.
"..הבן/ הנכד שלך"
זה אתר לבנות תיכון. לא לזקנות פנסיונריות חסרות שיניים, מובטלות בע"מ
ובלי קשר, את צודקת מאד. אם כי היתי מעדיפה שהבן שלי הקטן והחמוד והתמים לא יקרא על הזוועות שהם באמת עברו שם.
את היית רוצה? מוזמנת לנסות להרדים אותו כשהוא יפחד כי פרנס אמרה שהוא צריך לדעת את האמת.
תקשיבי, את לגמרי צודקת!
ואני מסכימה איתך בטירוף אבל באמת שאין מה לעשות. לגלות את האמת? שומו שמיים. לא לגלות? שקר והכחשת שואה.
אז מה כן? אלוקים יודע. וימשיך אברהם אוחיון להוציא עוד ספרי קומיקס כאוות נפשו#
אגב, יצא כבר ניצחתי אותך אייכמן 13?
חחחחחח
אוקי, אהבתי את התגובה הזאת.
בקשר לחלק הראשון – זה באמת אתר לבנות נוער, ואני כדיוע בתוכן, ומה לעשות, אם באתר יכולים להיות פוסטים על עצב, כאב, שמחה, ועל כל דבר – יכול להיות בו גם פוסט עם חשיבה לעתיד.
ואני ממש לא בעד להסתיר מילדים שהייתה שואה, אני בעד לתת מידע, אבל לעשות את זה חכם, ברמה שלהם, ובגיל שלהם.
ולדאוג שהמסרים יהיו נכונים.
התכוונת 31??
אוי בנאדם.
את כותבת כל כך יפה!
תודה נקודה!
סליחה, לא התכוונתי..
את צודקת!!!
ובכלל עושים את הפרטיזנים כאילו זה איזה קעמפ…
לגמרי!
הי פנרס אהבתי!
קראתי כל מילה בש-ק-י-ק-ה! שומעת פנרס?!
מסכימה איתך לגמרי כל מילה ללא יוצא מן הכלל. אין על הפוסטים שלך!
תודה!
🙂
וואו כמה אני מזדהה!!!
בעיקר בספר "ניצחתי אותך אייכמן" יש את זה, בגדול…
מגיע הנאצי, איזה שהוא בחור מהמם אותו ברגע, והם בורחים.
באים לשמירה של החיילים, מפילים את כולם.
תופס אותם מישהו, נותנים לו בוקס והוא כבר נראה ככה: ? נפול ומוכה וחסר הכרה על הרצפה…
וכו' וכו'…
כן….
קודם כל כתיבה מטריפהה
דבר שני – מסכימה איתך לגמרי!
אבל אני חושבת שבכלל לא צריך להיות שום ספר לילדים על השואה.. כמו שאמרת אי אפשר לכתוב להם סיפורים כמה טוב היה, ומצד שני הם עוד לא בשלים לשמוע סיפורי זוועות… והם גם לא קולטים מה אירע שם..
אני יכולה להסכים איתך עקרונית, אבל זה מאד משתנה מסופר לסופר ומילד לילד וכל מקרה לגופו.
לא פעם ולא פעמיים ראיתי ספרי ילדי על השואה, שהיו גרועים יותר מהכחשות שואה שהשמיעו האנטישמים הגדולים ביותר.
זה כל כך מתסיס!
היטבת להסביר למה כמה ואיך, ואני רק תומכת בדעתך לחלוטין.
לגמרי!
תודה.
יפה שאת ככה מתמללת מחשבות של ילדה נחמדת שהיא אני. גם אני חושבת מלא על הדברים האלו ועל כל מיני מסרים, אפילו בפעיחויות של יומיום. בדרך כלל מזלזלים בזה ואני מרפה אבל זה כל כך חשוב להחדיר את המסרים הנכונים בצורה הכי נכונה
מסכימה.