בחירה שכל אחת עוברת

איך-שהוא מצאתי את עצמי עומדת שם.
הגעתי לסיומו של השביל ובחירה בידי
לאן להמשיך?

מתלבטת
בודקת
לכל צעד הולכת-וחוזרת.
אנשים שואלת
והתשובה מבלבלת:
אחד אומר:
"שם. לכבוד, לפינוק, זה מה שילדה כמוך רוצה!

והשני אומר:
"תכלס, יש דרך אחת נכונה! לכי לשם.

מתבלבלת
לאן לפנות?!

הזמן עובר
ואני-תקועה.
—
את עיני מרימה
ומגלה-
אבא!

בעיינים עצומות
וקצת חוששות מהעתיד,
בחרתי.
בחרתי ללבוש חצאית.
להיות שונה.
להיות הבת האהובה של אבא!