בואו נרים ראש

עם גאוות יחידה!!
כמה פעמים קרה לך, שבת בכיתה התחילה לשיר בטעות שיר כלשהו, שאיך לומר, הוא לא השיר הכי מתאים לביס של הרבי? מניחה שהרבה.
ככה לפחות אני מכירה.. עכשיו הגיע רגע המבחן שלך. זאת שכן, ההנהגה שלה תשפיע על החברות, הבת שרואים למודל של איך צריכה לנהוג חסידה של הרבי.
הנה לפניכם מקרה כאוב שאני עדה לו כמעט יום ביומו, בתור אחת שמאוד אוהבת לשיר: אני נכנסת לכיתה, מתחילה לשיר שיר כלשהו שהוא על ניגון כמובן, ותוך שניה לפחות 5 בנות מזדעקות שזה מעצבן וחופר, או לחילופין, מביאים לכיתה חומר של אחות, בנות חבד, או כל דבר אחר מהסגנון.. בקלות רבה מידי אפשר לזהות את החריקות מהקהל.. וכאן מגיע האבל הגדול. כי בלי לשים לב, לפני 5 דקות בדיוק החברה שלך מהכיתה שרה שיר שאינו משתייך לקהיליית השירים החסידים והמתאימים, ואין פוצה פה ומצפצף!!
חשבתן פעם על כך, שהמציאות הזו פשוט אבסורדית, וחסרת כל הגיון!!!???

אז חברות, בואו נרים ראש, אנחנו במוסד של הרבי, זכינו!! בואו לא ניתן לזכות הזאת להיבלע ולהדחק!!! אנחנו, בתור אלה שקלטנו, לא יכולות לתת לתופעה הזו להמשיך ולהתגבר, כי אנחנו בבי"ס חבד! אנחנו הבסדר כאן! לנו מגיע שיוותרו על הרצונות הלא מתאימים, כגון לשיר או לצעוק באמצע הרחוב. וסתם מזווית נוספת של הדברים.. כשבנות רואות בת חסידית שעומדת על שלה בנועם(!) ובתקיפות כי היא בטוחה בעצמה ובצדקתה, שהמטרה שלה עכשיו היא לנהוג ברוח הרבי, שמתאימה לבי"ס שלו,אז אפילו אם הפעם בעצם לא הצלחנו, ולא כיבו ו/או הפסיקו את השירים, זה הבדל עצום!! כי ככה רואים, שזה חב"ד עם גב! השירים הנ"ל, בעצם מנסים לראות עד כמה חב"ד, והבנות החבדיות חזקות ובטוחות בעצמן, לדעת שזה שווה אתזה להיות חבדניקית! כי חבדניקית זה לא איזה אחת שמבולבלת, לא יודעת באמת מה היא רוצה מעצמה וזורמת עם מה שיש, אלא לא! יש לנו גב! יש לנו רעבע! ואנחנו שומרות בעקשנות ובנחישות על הוראותיו!!! הוא זה שמנחה אותנו!!! ועד כמה שזה ישמע חסר סיכוי,פשוט זיהיתי מישהי בכיתה, שהעיניים שלה פשוט ביטאו תחינה אילמת ויציבה, שמישי פה תקום ותגיד לה שדבר כזה לא עושים בבי"ס של הרבי! כי אחרת, אם הבנות החסידיות עצמן לא באמת יודעות איך צריך לנהוג, מה צריך לשיר, אז מה הסיכוי שלנו???
אז כן, כולן כולל כולן יודעות מה צריך להיות בבי"ס חב"ד, אפילו אם זה לא תמיד נראה, אז קדימה פשוט צריך להרים את הראש ולהראות את זה! עם כל זאת, כמובן שהכרחי לשים לב לדרך שבה אנחנו עומדות על שלנו.. בואו נתחיל מהבסיס, שבנאדם שבטוח בעצמו ובדרכו, לא חש שום צורך להתגונן ולהתקיף..
לכן, אם זה בכל זאת קורה לך, פשוט תנסי להעמיק אצלך את המטרה והמושג, לעשות קצת חושבים.. אז כשאת רוצה להעיר או לדבר על משהו, דבר ראשון אל תתקיפי! אם את רואה שלא הולך לך להגיד אתזה בדרך אחרת, אלא רק בהתקפה, פשוט מוטב שלא להגיד!
כי אם תשימו לב, אפילו במובן הפיזי כשבנאדם מותקף, ישנן 2 דרכי תגובה אפשריות: 1. להתקיף בחזרה, זאת אומרת פתיחת מלחמה. 2.ללכת צעד אחד אחורה, לא להכנס לזה.. אז מובן ששתי אלה לא רצויות עבורנו. מובן שהמטרה שלנו אינה להכנס למלחמה, כי זה הפך אהבת ישראל, וכמובן שאנחנו לא רוצות ח"ו להרחיק עוד יותר..
אז פשוט, (או שלא כ"כ..) להשתדל לעמוד על שלנו אבל באהבת ישראל, כמו שהרבי אמר בדרכי נועם ושלום.. אפשר למשל לבקש, מתוך כבוד: אני אשמח אם תוכלי לכבות את השיר הזה, כיוון שאני לא מעוניינת לשמוע אותו.. מנסיון, זה עובד!!