נכנסת לאתר, שבועיים לא הייתי פה
אולי עשית טעות? קורא לי קול קטן, אולי לא הסתדרו בלעדי?
מדפדפת בין הפוסטים, מנסה לבדוק האם הם שווים את קריאתי ופוסט אחד מושך את תשומת ליבי
אני חיה במציאות של 2023
אופס, באמת? מילים שכתבתי אי אז לפני יובל, חוזרים לשיח?
אז זוכרים אותי, (אפילו שאף אחת לא כתבה אותי… תודה ששמרתן על כבודי)
אבל לא לטובה, אני לא חסרה פה, אפילו יש לבדיוק היקרה ביקורת על תגובה שכתבתי…
בדיוק, איך ידעת לומר בדיוק את המילים שהייתי צריכה לשמוע? לדעת ולהבין שהמקום שלי הוא לא בעולם הווירטואלי, שאני לא מסגרת אלא________ האמיתית, בעולם האמיתי בבית הספר,
אני הולכת, מידי פעם אציץ, אולי כן יש מקום למסגרת התמונה בעולמי, אבל נחמד לי לשמוע שמסתדרים בלעדי, או אפילו דנים עלי בלעדי.
בדרך שבה האדם רוצה לילך – שם מוליכין אותו, בדרך הבטוחה ליציאה מהמסך הממכר אל אור היום.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
❤
וואו, נהיה לי כווץ' בלב.
גם אני הייתי רוצה לצאת מהעולם הוירטואלי לאמיתי
אבל לא בדרך הזו 😑
די..מסגרת…די…(בטון רך…)
ההרגשה ש”לא צריכים אותי” ו”אני לא מביאה פה משהו טוב לאתר הזה אולי רע…”
זעקה פה מבין השורות
💔
זה מכאיב לי שאת ככה חושבת על עצמך…
אני מבינה אותך בקשר ל”לבדוק אם אני חסרה כאן”
אבל—-
לוידת.
אני לוידת איך אומרים לאדם שהוא חסר,וצריך אותו כאן,ולשכנע,
וזה גם לא עוזר…
זה הרגשה…זה דימוי עצמי…
ואני מאחלת לך שפשוט תראי את עצמך באור אמיתי…באור שרואים אותך…
שזה יקרה תביני מה הפסדנו שעזבת….
רק אני לא הבנתי למה התכוונת?
?
סליחה, לא הבנתי.
אני ממש אשמח להסבר!
אני בתהליך גמילה דרסטי מהאתר…
אני כמעט ולא נכנסת, מנסה לגלות את הכוחות שגיליתן בי, בעולם האמיתי,
תודה נדירה
אלופההה!!! אני גם רוצה:)