אבל הי, סך הכל, זה החיים היפים.
∲ღ♾️
ב"ה
מאתמול הפסקתי
לרצות אולי לנשום
החיים הריצו
אותי
מחר פתאום.
מי אמר שיש עוד
מצב של
הליכה
וגם אחרי הכל
זה הפסקת אש.
תגידו לי שיש מחר
תעודדו על עובר
בקושי נשמתי
אחרי שחייכתי
בכיתי לראות
תמונה מדברת.
ביקשתי ניגון
קיבלתי כינור
צולע
הרגשתי כמוהו
שעה שישבתי
אבודה בין
משבצות וסיכת מהדק
ומדבקה כתומה.
ועוד אחת.
זה נגמר
חזרנו לעובדת היותנו
סך הכל מספר שורד
האסוציאציות שלי פראיות עלי
השפיות מאבדת אותי
וזה מושלם
כמעט.
ציפורים עם חומות של דשא
רכות לי מידי
אני אוהבת אבנים חלקות
ומדרון שלא נגמר
או שכן
בשבירה חדשה ימינה
ואקדחים מוסווים
גלויים ירוקים אפורים.
וזה לבן לי מידי.
אבא, הגעתי.
אויש שזה כואב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואו זה היה ג'יבריש?
כאילו הבנתי ולא הבנתי
זה יפה ומוזר.
יש פוסטים שקוראים במקצב כזה שמריץ את השורה הבאה, כמו הפוסט הזה.
היה כיף לקרוא.
עצוב לי איך מערכת החינוך מצמצמת את תחושות האושר והעצב שלי לדברים כל כך קטנים בזמנים מסוימים.
יש הצלחתי מתמטיקה
אוף לא הצלחתי.
צודקת. אבל תודי שיותר נחמד לנו להודות ולדבר על קשיים ואושר מהזן הזה מאשר על דברים מופנמים ויותר ולא ננסה לפענח כרגע למה.
אצלי באופן אישי, (בפרט בשיר הזה, הכותרת אירונית ממש, סתם לידע כללי) זה רק סוג של סימבול.
השיר הזה נכתב בכלל על עומס רגשי וסוג של פורקן אחריו, אבל למה להודות בקול שקשה לי (כלומר זה אנושי) אם אפשר לתלות את זה במתמטיקה (מושכלה בסיסית – קושי במתמטיקה הוא אנושי)?
זה יפה הכתיבה! אבל לא ממש הבנתי..
ווואו עמוק יפה וכואב ביחד
ממש אהבתי את הפוסט!!
מתמטיקה ?
מתמתטיקה?
ליבי מתמלא געגועגים אליך…
וואו איך בא לי עכשיו כמה שיעורי מתמטיקה
איך היה לך מועד ב'?
.
אויש, שקט.
האמת, היה מקסים ממש, ברוך ה', אבל כמו שהגבתי לזו שלמעלה, הפוסט לא נכתב על הבגרות במתמטיקה…
יש לנו עולם מלא בדימויים, ומתמטיקה זה אחד הטובים מבניהם…