אותי
את רואה בי צד אחד
וזה די בגללי
צד שטחי
ולא עמוק
צד קליל
ולא פגיע
צד עמיד
ושאינו נופל
צד ששלם עם עצמו
אך יש עוד צד
שבלעדיו אינו שלם
הצד השני
הוא
עמוק
פגיע
ושמסוגל ליפול
להיות מדוכא
אבל בשקט
אבל יש בי יותר ממה שאת חושבת
זה לא שאני צבועה, אני פשוט לא מראה הכל
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
וואו איזה פוסט חשוב זה אמאלה
באמת באמת אין בנאדם בלי משו, בלי עומק…
תודהה
שייה
וואו. הזדהות.
אין אף אדם בעולם שמכיר אותי. אפילו לא ההורים שלי.
זה קשה, נכון?
זה קשה ברמותת
אולי יש מישהי אחת שמכירה אותי.
או שאני חיה בסרט?
קרוב האדם אצל עצמו, כל אחד מכיר את עצמו הכי טוב!
כל כך מזדהה. בדויה, אני איתך.
וואוו.
איך שאת צודקת, בדויה.
גם אני ככה.
??
אהבתי את המשפט האחרון
יאווו
אם אני יאמר שאני מזדהה זה יהיה קיטצי ברמות??
בכל זאת,
מזדהה ברמות על.
ואפשר להקדיש לחברה?
(אבל רק הקדשה.
סורי חברה, מקווה בקרוב לשחרר ולהרגיש פתוחה יותר איתך..)
וואו, מזדהה לגמרי.
כן, גם לי אין אף בן אדם בעולם שמכיר אותי באמת באמת, מבפנים…
אבל זה לאו דווקא רע.
אני חושבת שכל בן אדם הוא כזה, מי יותר ומי פחות. ויש בזה גם משהו טוב וחשוב – שיש חלקים מסוימים שאת שומרת לעצמך. לא כל העולם צריך להכיר אותך לגמרי.
אבל – תלוי באיזה רמה…
וכן, אם להיות כנה – רוב החיים אני מרגישה בהצגה, וזה כבר החלק הפחות טוב בעניין…
מרגישה כאילו לפני כל מפגש חברתי / אנשים בכללי, אני חייבת לעטות על עצמי מסכה. תמיד נראית הכי בסדר שיש, החיים יפים.
וזה לא תמיד טוב. כי ככה קשה מאד לאנשים לדעת מה עובר עליך, ולדעת מתי להציע עזרה… כשאת כל הזמן בהצגה.
ולפעמים זה יכול להיות גם מאד, מאד מתיש… להציג כל הזמן.
בדויה – את תיארת את זה בצורה הכי מושלמת שיש. ובכתיבה מהממת. מזדהה עם כל מילה!
אהבתי מאד את המשפט בסוף – זה גרם לי להבין שזה לא שאני משקרת לעולם, פשוט מותר לי להציג. כי לפעמים זה הדרך היחידה לשרוד בעולם שלנו…
תודה על הפוסט הזה ❤
חזק.
בדויה את מהממת!