???
יש לי בעיה
אני תמיד בורחת מהתמודדויות!?
פשוט לא יודעת להתמודד עם אתגרים,
אז אני בורחת..
פשוט בורחת!!
אתן דוגמה:
מורה אחת ממש עצבנה אותי,
אבל ממש!
אז הרגשתי שאין לי כח!
היא הוציאה לי את כל העצבים?
ואין לי כח!
אז לקחתי את התיק שלי ויצאתי מביס
פשוט,
ברחתי מהתמודדות…
וזה לא רק זה,
זה סתם בעיות קטנות שאני נתקלת בחיים
מבינות?
דיברתי עם כל מי שאפשר
ולא מצאתי פתרון,
והגעתי למסקנה
שדווקא בנות בגילי
יכולות לענות לי על זה:
איך מתמודדים עם אתגרים?
הכי דוגרי שיש…
איך????
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
מסתכלים לעצמך בעיניים.
לאתגר.
ללב.
לכאב.
לפחד.
לכעס.
לאשמה.
ולכל הרגשות שמעורבות בהתמודדות ובקשיים.
התמודדות היא אתגר.
ולצלוח את האתגר זה ניצחון.
ומי לא רוצה לנצח בחיים פעם אחר פעם?!
זו תובנה שלי, וזה מה שמחזיק ועוזר לי יום יום.
אמאלהה
כמוניי
תמצאי לי גם פתרון?
קודם כל מודעות זה כבר ממש יפה.
מתחילים מקטן… אם למשל נשבר לך משהו, להשאר שם ולנסות לתקן, ואחרי שאת עושה טעויות בינך לבינך ומצליחה להישאר ולקחת על זה אחריות- לנסות להשאר גם במקומות אחרים…
נגיד מה שנתת דוגמה בבית ספר- אפילו הייתי אומרת לך בתחילה שהיית סופרת עד שלוש\ נשארת עוד שיעור אחד ואז הולכת הביתה, גם אם לא היית עושה שום דבר בזמן הזה. להישאר שם עוד טיפה זמן ואז ללכת, לתת לעצמך את ההרגשה והידיעה שאת יכולה להתמודד עם מה שקורה לך בחיים…
המון בהצלחה!
כנ"ל…
ואם את מסוגלת אז אפשר גם אח"כ לשאול את עצמך רגע מה קרה? מה עצבן אותי? את אפילו לא חייבת למצוא פתרון באותו רגע, אבל עצם זה שאת נותנת מקום למה שקרה, ומגדירה אותו- נותן לך כוח לא לברוח ולא לראות את זה כהר ענק שעדיף לברוח ממנו כמה שיותר מהר ולא לנסות בכלל להתגבר עליו…
בהצלחה!!
אני מתה מהחיים…??
אבל אני אומרת לעצמי את זה אחרי שאני מגיבה
זאת אומרת: בורחת, בוכה, צורחת וכ"ו
אני עושה ספורט ויש סוג אחד שממש שנאתי אבל ידעתי שהוא חשוב אז כל פעם שהגעתי עצמתי עיניים ודמיינתי שאני במקומות אחרים. כל דבר שיש בו כאב וסבל אני בורחת ואנשים חכמים אמרו לי שלאט לאט לומדים להסתכל לכאב ולרגש בעיניים.. זה באמת ככה, אני כבר לא עוצמת עיניים בספורט;) אין המלצת קסם.