אני תמימה יותר מדי בשביל העולם הזה, אה?

הכל סגר עלי
אני רואה שחור… זה נקרא שהתעלפתי?
אולי עברתי בכלל מוות קליני?
זה עולם מתעתע הוא כמו הצילומים של פעם- שחור לבן אפור:)
יש מצב שהאויבים ידידים והידידים הם בכלל אויבים מסוכנים?
אני לא אוהבת שקר, אני לא אוהבת צביעות אז מה אני עושה פה בעולם הזה בכלל?
כנראה אני תמימה מדי לפה. והעולם, העולם צוחק עלי… צודק, זה באמת מצחיק מה אני חושבת?
זה כמו איזה עב"מ (עצם בלתי מזוהה) שנחת המחלל ולא יודע איך מתנהל העולם..
תפסיקי להיות תמימה, תראי לעולם לעולם שאת חזקה קדימהה…
זו היה החלטה של הישרדות עכשיו אני אוכלת את הקש של ההחלטה…
אני לא באמת יודעת להתמודד עם מצבים שהעולם מציב
ואני נראת חזקהה, ואווו חזקה..
אוקיי נניח וזה היה נגמר פה עוד איכשהו… אבל מה נעשה וחלקיקים מההחלטה נדבקו..
ואני, בתור בנאדם 'חזק' לא מוכנה לשתף אף אחד?
אז אני ממשיכה לעבור את זה יום יום, לא מסוגלת לשתף וזהו..
יש פה מעגל שלא יסגר לפחות בשנתיים הקרובות..
אזז המסר שלי אליכן (אם קראתן עד פה חח)
אל תעשו צעדים פזיזים, תחשבו לפני כל דבר גם אם זה נראה לא מזיק
בהצלחה לנוו:)