אולי הייתי צריכה לשלוח את זה בפורום.
כי יש לי שאלה.
איך בוחרים?
טוב, מהתחלה.
נולדתי למשפחה חב"דית מפורסמת, יש לי משפחה גדולה ברוך השם, אחים גדולים, אחיינים, בית יפה:)
מציאות נחמדה, לא?
בהחלט.
אבל אני רוצה לבחור.
אני רוצה לבחור להתפלל.
לבחור להתלבש צנוע.
לבחור לשמוע שירים טובים.
לבחור להיות חסידית.
אז מה, אני צריכה לרדת מהדרך, ואז לבחור באמת ולעלות בחזרה? רק ככה זה יהיה חזק אצלי??
לבחור– בלי מהומות מיותרות- אי אפשר?
למה אחותי שירדה מהדרך- חוזרת הרבה יותר חזקה ממני, שתמיד הייתי נקראת בעיני הסביבה 'חסידית'??
לא. אני לא מרגישה שאני בוחרת להתחזק ולעשות את רצון הרבי. כי בפנים- זה חלול.
אני בוכה. באמת. בדמעות.
למה?? בגלל שנולדתי למציאות מתוקה אין לי אפשרות לבחור? רק ללכת לפי המסלול שברור מאליו?
אני לא רוצה לרדת בשביל לעלות יותר גבוה. אני רוצה רק לעלות.
אוף.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
את באמת בוחרת, את באמת רוצה להיות חסידית, באמת!
למה את משווה את עצמך למישהי אחרת?
נכון, במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד,
אבל את? יש לך איך לבחור, יש לך לאן להתקדם, לא חייבים לרדת בשביל לבחור
אז יש פה משהו לא הוגן…
ככה מרגיש לי, אחרת אני סתם רובוט.
אולי פשוא צדיק הוא קצת כמו רובוט, מתנהג איך שצריך ואיך שחינכו אותו ובעל תשובה בחר בזה ולכן הוא עומד במקום יותר גבוה…
ממש לא! ממש לא!
תחשבי על סולם, אז מישהי נמצאת דרגה מעליך, זה לא אומר שאת לא מתקדמת וזה לא אומר שהיא לא מתקדמת, תמיד יש לאן להתקדם,
וגם תלוי מה ההגדרה של בעל תשובה… כי אני חושבת שהיום, רובנו בדרגת רשע, אז נכון שגם ברשע יש מלא דרגות, אבל באמת, לכולנו יש על מה לחזור בתשובה ואפשר להגיע למקום גבוה
ולא, הצדיק בוחר, הוא פשוט בוחר בעיניים עצומות, לא בודק את הדרך השניה אפילו לרגע, זה לא אומר שהוא לא בוחר!
מכירה את הסיפור על הבן שאמר לאביו שזו לא חוכמה להיות חסיד בליובאוויטש? האם האב לא בחר להיות חסיד? הוא בחר ועוד איך, להפך הבן, שרצה להראות שהוא צריך לבחור להיות חסיד בפטרבורג, הפסיד הכל, הוא לא בחר, בכלל לא
האמת שאני בדיוק מקרה הפוך. נולדתי למשפחה חב"דית ולא ירדתי מהדרך ב"ה, אבל בהרגלים שלי אין נטילת ידיים, תפילה וברכות. כל דבר שאני עושה זה מבחירה כי אני לא הורגלתי לזה.
אבל אני חושבת שגם את שאת הורגלת לכל מה שאת עושה, גם את בוחרת. את הרי רואה את שתי המציאויות האלו ואת יודעת מה האמת. אז נכון שלא היית בצד השני כדי לבחור בדרך שלך עכשיו, אבל בחירה זה לאו דווקא לנסות גם את הצד השני.
עדיין. אני עושה מה שאני עושה כי ככה חונכתי, אין לי אופציה לא לעשות את זה (ב"ה)
אז מה הבחירה כאן, אם אני פשוט יודעת שזה עושים וזה לא אז איפה הבחירה?
אוף אני מזדהה.
אני חושבת שאת יכולה לבחור גם מהמקום שאת נמצאת בו. את יכולה לבחור כל בוקר להתפלל, את יכולה לבחור להתלבש צנוע. את יכולה לבחור מכל מקום שאת נמצאת בו. לא רק למי שירדה מהדרך יש זכות בחירה.
אם את רוצה בכל זאת להתחבר, אז המלצה קטנה שלי- אולי משפיעה? או חברותא? מנסיון, לי זה עוזר.
כבר מזמן הבנתי שאני צריכה משפיעה..
אבל זה כבר נושא אחר;)
את יכולה לבחור.
ללמוד ללמוד
להבין
למה את פה
ואז א בוחרת
בעצמך
רובנו נולדנו למציאות שאנחנו חרדיות
וזה המצב שאנחנו עושות את מה שאנחנו צריכות
ומה שחנכו אותנו.
כמו רובוטים קצת…
ואז אני חושבת שבגיל מסוים לכל אחת יש את הרגע שהיא אומרת באלי לעשות את זה מאהבה
להבין למה אני עושה את זה.
לכל אחת יש את רגע הבחירה.
לא משנה באיזה מצב היא.
גם אם היא הכי חסידית בעולם. היא בוחרת כל יום להמשיך להיות חסידית.
את בוחרת כל יום מחדש להמשיך את המסורת. ולהיות ילדה טובה של אבא שלך.
וזהו! כולם מעריכים אותך.
על זה שאת שמרת כל הזמן ולא נפלת אפילו! בשביל לקום!!
זה לא מובן מאליו.
את גדולה!!
אם מסומן לי "טוב" ו"רע" אז איפה הבחירה כאן?
את מהממת, חמודה אחת…
חיזקת:)
לכל אחד זה מסומן
אבל את יכולה לבחור אם את רוצה טוב או רע
לא הבנתי את השאלה…
אני מקוה שאת רוצה את הטוב.
בכולופן כל עוד לא בחרת ברע זה כבר אומר שבחרת בטוב.
כי לא שינית…
כשאת עושה מצווה תאמרי לעצמך "אני עושה את זה, כי אני רוצה!" ואז זה יגרום לך סיפוק גדול יותר, ותרגישי שאת עושה את המצווה מרצון ומבחירה.
את מקסימה ומדהימה,
ואין לי הרבה מה לומר לך חוץ מזה ש… אני מרגישה בול כמוך…
עם משפחה כזותי חשובה, שאת צריכה לרצות את כל העולם
ולא לאכזב
ואם עלתה לך החצאית בחצי ס"מ, אז "תורידי מהר" ו"ציפיתי ממך ליותר"
ובאלי לברוח…
אני כלכך מבינה אותךךך
אני גם הרגשתי ככה לפני תקופה לא ארוכה
אני בהתחלה עשיתי הכל בגלל שצריף ולא בגלל שהיה לי דחיפה אמיתית בלב
ולמדתי חסידות ושמעתי שיחות חיזוק (בעיקר מהמורה)
ועכשיו אני באמת מרגישה שאני עושה את זה מתוך עליו ולא ר בשביל "לסמן לעצמי וי"
ומתוך שלא לשמה- בא לשמה…