נלחמתי.
חלפו ימים והתעייפתי.
מההחלטה שלי התייאשתי.
היא כבדה מדי, כך פסקתי.
ושוב חופשיה נותרתי.
כאובה יותר, נשברתי.
עם המשפיעה שלי שוחחתי.
בחירה בידי, שתקתי.
מהחיים האלה נמאסתי.
הם עצובים מדי, לא יכולתי
לראות משהו אחר.
אני פורצת,
אין לי כח.
תעצרו,
בוער המוח
רוצה לשמוע
משהו יפה.
ואם הם לא חסמו, בתוצאה הם יאשמו.
אני יודעת, זה קשה.
אוף נמאס לי, לא יפה.
אני בורחת,
שוב נופלת,
שוב קוראים לי מקולקלת.
שוב נותרתי לבדי,
שוב זלגה היא דמעתי.
מול מחשב בלי חברות,
אין לי חיים אתן לא רואות?!
ונמאס לי כבר לקרוא
הספרים משעממים.
אל תקראי לי לחוף ים,
נמאסו הטיולים.
התפרצו געגועים.
אני שבורה כל החיים.
לא מבינה איך נח שרד
כשמתו כל האנשים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
הוא שרד כי.. היה לו את עצמו. מתי שכולם הלכו.
תהיי תמיד שם, בשבילך.
.
ממליצה לך לחזור לדברים לאט לאט. לא הכל בבת אחת.
ככה גם יהיה לך יותר קל וגם ישמר לטווח ארוך יותר.
בהצלחה, דומיה נפשי.
אולי נח מסוגל, אבל אני לא. הוא ראה שכולם מתו ובכה. וגם אני, למרות שכולם חיים.
את צודקת, אני אנסה להזכיר את זה לעצמי… תודה💖
וואי, מה קורה איתך דומיה?
עצוב לי ממש…
מה קורה איתי?😔
אני אמורה להשלים עם זה שיש אנשים שאני לא יכולה לדבר איתם.
והם בחיים לא ידברו איתי.
ובחיים לא יחשבו עליי.
ואני רואה אותם כל החיים.
אני פשוט לא מסוגלת לקבל את זה.
"לא מבינה איך נח שרד כשמתו כל האנשים",
הלב שלי משתגע כי אני צריכה להתמודד עם אובדן של אנשים חיים.
הוא שרד כי יש לו אלוקים. הוא הוא עצמותו ומהותו. מתי שכולם הלכו.
והוא שם תמיד, בשבילך.
.
מלך פורץ גדר, ואין מוחה בידו.
תזכרי את המלך שבתוכך, את האלוקים שנמצא אצלך!!
וזה, יכוון אותך לפרוץ למקומות הנכונים..
(סורי "עובדת על עצמי" על הפרת זכויות;))
נכון, צודקת.
חשוב הדיוק:)
ולך יש גם את אלוקים, וגם את הרבי, וגם את עצמך.
והם תמיד שם, בשבילך.
אמאלה אמאלה, מזה היה.
את כותבת מושלם, ואאוצ' ענק.
תודה:) 🙁
נח שרד כי היה לו אישה…
ובנים וכלות
נח שרד, כי הוא לא התגעגע לאנשים של דור המבול
והיה לו משל עצמו
וגם כולם היו מתים (חוץ מעוג, געגועים?)
והמת – משתכח מהלב
והחי? מי שחיה ומתגעגעת וקשה לה?
זה כי אנחנו גוף אחד, חי
ובעזרת השם בעתיד הקרוב,
תתגלה האהבה, אהבת ישראל, אהבת חינם,
הגעגוע מזכיר לנו כל יום, שיכול להיות יותר טוב
ויהיה יותר טוב, אם רק נודה על הטוב שיש ויש לנו טוב!
את צודקת, נגזר על המת שישתכח מן הלב.
אבל מי שאני מתגעגעת אליה היא חיה, אז אני פשוט לא מצליחה לשכוח אותה.
חוץ מזה שלי אין בעל וילדים.. מאז שאני בגן אני חולמת להקים משפחה, זה היה ממש ממלא אותי…