זאת פעם ראשונה שאני כותבת פה, רציתי רק לשתף מישהו…
אני בכיתה ט, בתיכון, באתי לתיכון עם חברה טובה שהייתי איתה מאז המעון – אנחנו גרות גם קרוב מאוד הייתי תמיד מספרת לה הכל והיא לי הייתי מאוד תלויה בה, ולא הייתה לי דעה עצמית כשהייתי לידה. הסכמתי עם כל דבר שהיא אומרת והייתי איתה כל הזמן.
בתחילת התיכון כשכולן כולל היא… אמרו שקשה להם השינוי, למצוא חברות וכל והקשיים של ההתחלה, אני דווקא הרגשתי שכיף לי בתיכון, לא הפסדתי אף יום אהבתי לבוא. כשהיינו בח' היא הסבירה לי איך הולך להיות בתיכון (יש לה אחיות גדולות ולי אין) "שתוך איזה חודש פלוס מינוס נימצא עוד שתיים שלוש חברות, נהיה חבורה כזאת והולך להיות כיף| וכו'. קיבלתי כל מה שהיא אמרה, כברור שזה מה שהולך להיות ואז התחיל התיכון.
היינו כל הפסקה יוצאות ביחד, בשיעורים ביחד בצהריים ביחד הכל עשינו ביחד וחיכינו שמשהו יתחיל לזוז היה ברור גם שהחברות שנמצא יהיו של שתינו באותה מידה.
מיד בהתחלה ראיתי שהיא מתחברת לבנות שהן לא בסיגנון שלי ואני מצאתי חברות שלא בסגנון שלה. תמיד ידעתי שאנחנו שונות מאוד אבל לנו זה לא הפריע, עד שהיינו צריכות למצוא את החברות האמיתיות שיתאימו לכל אחת בתיכון. בתיכון התחלתי להבין מהי באמת חברות, מה זה אומר לסמוך על חברה ומה זה קשיים בחברות שעד אז לא היו לי בכלל.
אחרי תקופה התחלתי להרגיש שמשעמם לי איתה, רק שתינו, בכל זאת… כמה זמן אפשר לדבר רק עם ילדה אחת ולספר לה הכלל?? באיזה שהוא שלב גם ניגמרים הסיפורים, התחלתי לחפש לי חברות אחרות, מצאתי אבל לא העזתי לצאת איתן בהפסקה כי היה לי ברור שאני יוצאת רק עם החברה הטובה שלי… ואם אני אצא עם מישהי אחרת אז מה היא תעשה לבד??
לאט לאט התחלתי להעז והתחלתי לצאת גם עם אחרות קצת ממש אבל הרגשתי שהיא נפגעת אבל גם הרגשתי שאני לא מסוגלת כבר להיות רק איתה כל הזמן. פתאום התחלתי להרגיש שנהייתי יותר עצובה, התחלתי לבכות הרבה בתיכון לפעמים מדברים יותר קטנים לפעמים פחות, אני הרבה פחות שמחה ומחייכת משהייתי (והייתי ממש).
אני מרגישה שקרה לי משהו ואני לא יודעת מה אבל מה? כשהתחלתי לבכות והחברה שלי הייתה באה אליי הרגשתי שהיא ממש לא הבן אדם הנכון לספר לו מה קרה הרגשתי שאני חייבת מישהי אחרת שאני פתאום לא רוצה ולא מרגישה בנוח לשתף אותה בהמוןן דברים, אני מעדיפה בנות אחרות על פניה.
אני מרגישה שממש רע לי בתיכון, דווקא כשבנות התחילו להתרגל לתיכון ולמצב, אני, שבתחילת שנה אהבתי אותו התחלתי לשנוא לשנוא ולשנוא אותו מרגע לרגע. אני מרגישה שהוא עושה לי רע ממש כל בוקר אני רוצה להישאר בבית. בסוף הולכת, ומתחרטת על ההחלטה הזאת מליון פעם בבית ספר.
אני חושבת שהקשר שלי עם החברה הטובה שלי צריך להיפסק אך אני מפחדת גם להיות בלעדיה, מפחדת שהיא תשנא אותי. רוצה פשוט להיות חברה שלה כמו שאני חברה של כל השאר. רוצה לעשות עם עצמי משהו, לשנות משהו, להתחיל לחייך ולא להיות בדיכאון ומרגישה שהחברות הזאת חוסמת אותי אך בשום צורה לא יודעת להפסיק אותה.
אני לא יודעת מה אעשה בלעדיה אבל גם לא מה אני עושה איתה. לא יודעת איך להפסיק אותו אבל ממש רוצה.
יכול להיות שסתם נפלתי על זה וזה בכלל לא קשור וזה סיפור אחר בככלל ואם אנתק את הקשר הזה גם, אשאר באמת בלי כלום…
אני לא יודעת מה לעשות, אני מתגעגעת לתקופה שהייתי אוהבת לצחוק ולחייך, כי עכשיו אני כל הזמן בוכה ועצובה, אני רוצה לשנות את זה ולא יודעת איך…?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
אחח.
קודם כל תדעי שזה קורה לכולם.. זה משהו לגיטימי והכל בסדר.
אני חושבת שאתן לא צריכות להפסיק את הקשר אלא להוריד מינונים.
וזה בדיוק הגיל שמחליפים חברויות וסגנון, אז זה בסדר להחליף חברות רק צריך לדעת איך..
תזכרי שגם היא בנאדם ויש לה רגשות..
בתור אחת שעשו לה את זה אני יכולה להגיד שאם החברה שעזבה אותי בשביל בנות אחרות הייתה מדברת איתי כמו בנאדם ולא סתם נעלמת ומתעלמת יום אחד הייתי לוקחת את זה ממש סבבה.
פשוט תסבירי לה שאת רוצה להיות גם איתה וגם עם עוד בנות..
בהצלחה נשמה❤
גם לי הייתה חברה כזו, לא הייתי רק איתה אבל היא הייתה נוכחת מאוד בחיים שלי.
ובכיתה ט׳ היא קצת התרחקה והתחברה לבנות פחות מתאימות,
אני הבנתי שזה לא בשבילי וגם אני התרחקתי.
כמו שאמרת זו היתה תקופה נורא משעממת ועצובה, פשוט לא היה לי מה לעשות.
אבל ידעתי שזו התחלה, וכל התחלה קשה
פתאום להכיר עוד בנות, להתחבר אליהן.
הן לא ממש מכירות אותך וגם לא יודעות מה יש בי.
אבל עבר זמן והתחברתי לבנות.
היום כמעט כולן חברות שלי חלקן קרובות יותר וחלקן פחות
אבל אני אומרת תודה על הרגע הזה שהיתה את האפשרות להכיר עוד בנות
תחשבי הייתי איתה עד עכשיו, משעמם עוד יותר.
בקיצור, תדעי שזו תקופה שעוברת, תקופה שבסוף היא טובה ואפילו יותר
עזבי את זה שאת מתחילה באמת להכיר ולאהוב את מי שאת (בסוגריים חשובים!)
תראי לבנות את מי שאת ואל תכנסי לעצבות, תשמחי שיש לך הזדמנות.
מקווה שהבנת את מה שרציתי להעביר, ובהצלחה לך!
שלום לך, יקרה.
קודם כל, את מבטאת את עצמך מקסים, וזה כבר פלוס גדול. את גם מודעת למה שקורה איתך ולמה שאת מרגישה, וגם זו תכונה מעולה שיכולה מאוד להועיל לך במצב שנקלעת אליו, כמו שכתוב 'ידיעת המחלה חצי תרופה'.
דבר שני, נשמע שאת נמצאת באמת במצב לא פשוט כל כך מבחינה חברתית. מצד אחד, את רוצה חברות אחרות, וכבר לא כל הזמן את אותה חברה טובה של פעם. ומצד שני לא נעים לך ממנה, ואת לא יודעת איך לפתח קשרים עם עוד בנות בלי לפגוע בה.
הבנתי נכון?
זה באמת מצב מאתגר שדורש להתהלך בין הטיפות, ואני לא בטוחה שמה שאני ובנות אחרות נכתוב לך פה – יעזור לך בהכרח. אני חושבת שכדאי לך, קודם כל, למצוא דמות בוגרת ואמינה מהסביבה שלך שעליה את סומכת, ואיתה תוכלי לשתף ולדבר על כל המצב המסובך הזה עם החברות שלך. כדאי שזו תהיה משפיעה, כי הדברים שלה מועברים ישירות מהרבי, ובעז"ה היא תדע לומר לך מה נכון לך לעשות ואיך.
אם את מרגישה צורך בעזרה מקצועית יותר, את יכולה לפנות ליועצת של התיכון שלך(יועצות לא אוכלות אנשים, מנסיון), או אפילו לטיפול רגשי – אם את חשה צורך בזה, כמובן.
בכל מקרה, חשוב שלא תשארי לבד עם הכל(בפרט שגם לא נוח לך לשתף את החברה הותיקה לאחרונה…), ותשתפי מישהו, רצוי מבוגר, בכל התסבוכת.
וחוץ מכל זה, יש כמה דברים שיוכלו – אולי, אני מקווה – לעזור לך קצת.
קודם כל, תדעי שהחברה הזו לא רכשה אותך בכסף מלא. את בנאדם עצמאי, ומותר לך מכל בחינה שהיא לעשות דברים לפי מה ש*את* רוצה.
דבר שני: מותר לך בהחלט להרחיב את מעגל החברות שלך. שוב, היא לא קנתה אותך, ואין לך שום התחייבות להישאר חברה שלה לנצח. בפרט אם כבר פחות נוח ונחמד לך איתה.
דבר שלישי, הקשר הזה שלכן שאת מתארת – נשמע באמת קצת לא בריא. קצת כובל. בתחילת הפוסט גם הגדרת אותו כך בעצמך.
וקשר לא בריא, מכל סוג שהוא – לא טוב להמשיך. האפשרויות במקרה כזה הן או לנסות לטפל בו, ו'להבריא' את הקשר(על ידי הבהרת גבולות, למשל, כמו 'לא נעים לי שאת קובעת שאסור לי להסתובב עם עוד חברות בהפסקות'), או – אם הקשר יותר מדי לא בריא או שלא מצליחים להבריא אותו – לנתק אותו. כמובן בעדינות וברגישות, שלא לפגוע בה או בך בדרך.
באופן כללי את נשמעת בת בוגרת ומתחשבת, ואת תדעי בעזרת ה' איך לתמרן הכי טוב במצב שנוצר כאן…
ואל תדאגי, בעזרת ה' הכל עוד יסתדר בסוף, ויהיה לך טוב בתיכון.
בהצלחה, יקרה!
כתבת תגובה בדיוק כמו בספר פסיכולוגיה שלי😅(קודם שיקוף….)
אהבתי אותה😍
(השקעת!)
"אני לא אוהבת את ההתנהגות שלי"— את לא מכירה את ההתנהגות שלך. את מתבגרת, וחלק מהבגרות זה להכיר את עצמך. ומשתנים מאד מהר. האופי משתנה, הטעם משתנה… זה לא קבועי. וזה בסדר גמור😊
עצוב שאת ככה מרגישה😞
זה לא מחייב שיש חבורות בתיכון, יש כאלה, כן, אבל לא מחייב… אני הייתי החבורה והחברה של עצמי😜
מותר להתחבר לעוד בנות פשוט. למה או או? כאילו למה או חברות טובה ממש או להיפרד..? כאילו חברות זה לא גרביים שצריך להחליף כל יום, או כשבאלנו…אלא רק שזה באמת באמת מצדיק, רק אז, ולא מתוך םגיעה…
ופשוט תשארו חברות, מבלי להיפרד, ותהיו חברות של עוד בנות. כל אחת עם החברות שלה.. תנסי לדבר איתה על זה, מהלב, והכי כנה😉
כנלללללל
יש לי גם חברה שאיתי מכיתה א' ובשנה האחרונה השתנתי קצת (הרבה) ואנחנו כבר לא מדברות הרבה, והיא טסה לחודשיים ולא הייתה בכיתה ונכנסה ילדה חדשה שיותר בסגנון שלי ואני והיא ניהנו חברות ממש טובות ועכשיו החברה הישנה חזרה לכיתה וכל הזמן עושה לי פרצופים ושולחת עקיצות ומרגישה לי שהיא קצת נפגעה
מה אני יכולה לעשות?
אוףף כתבתי תגובה ארוכה ולא שמתי לב שאני לא מחוברת ואין לי כוח לכתוב שוב מישהי יודעת אם תגובות של בנות שלא מחוברות עולות לאתר?
היי 🙂
התגובות עולות גם כשאת לא מחוברת.
ההבדל היחיד בתגובות הוא שכשאת מחובת השם שלך קבוע
אוקיי תןדה רבה