הבטחתי לעצמי לכתוב ולפרסם
ליל כיפור.
קדושה סמיכה עומדת באוויר
אני מתיישבת ביראת כבוד על כיסא כתר לבן. התפילה תמה, ובית הכנסת פתוח לכל דכפין. אני מניחה על ברכי ספר תהילים. כחול. פותחת בפרק א', בכוונה לגמור הלילה ספר שלם.
זוג בנות מתיישב מאחורי, מלהגות בעליזות. כאילו אין כיפור, ואין תשובה.
חצאי משפטים משתרבבים לאוזני בצרימה. מכללה. בגרויות. רישיון נהיגה.
אני חושקת שפתיים. משתדלת להתעלם. מתחילה את התהילים ברצינות של ליל יום הכיפורים.
"אשרי האיש…"
ואני מנסה להישאב למילותיו של דוד המלך, ומופרעת בצחוק מתגלגל. מתאמצת להיסחף בתפילה, ונקטעת בצווחת אימה. מאחורי. מישי מספרת על הגלגל הענק שהיא עלתה עליו בסופרלנד, וכמה בנות נקבצות אליה. מרותקות.
אני מגיעה לפרק י' כשאני מותשת. צמאה. רעבה.
מנסה להתרכז, להיות ממוקדת רק בספר הכחול, אבל לקבוצה שמאחורי מצטרפות עוד זוג בנות. ועוד שלישיה. הרעש רק גובר.
אני פוזלת אליהן. תלתלים פזורים ועגילי חישוק. ככה נראית בת חב"ד ביום בו היא נחתמת בספר?
מישהי זורקת בדיחה לחלל ונענית בפרצי צחוק חנוקים. ככה מתנהגת חסידה של הרבי בלילה הקדוש ביותר בשנה, הלילה בו הכהן הגדול עסק בתורה ולא עצם עין?
האות ל' מהבהבת מולי. מודגשת. עד פרק ל' הגעתי, ואפילו לא שמתי לב, רק מלמלתי את המילים הקדושות בחוסר כוונה.
ליל כיפור.
ליצנות זורמת בין כסאות הכתר של בית הכנסת.
אני יוצאת משם. ביחד עם ספר תהילים כחול.
אולי בבית אני אתחיל את התהילים מההתחלה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
ה' נותן לכולנו נסיונות.
התפקיד שלנו זה להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה.
לא להתמקד באבנים בדרך, אלא על הפרחים, ועל זה שאנחנו ממשיכות ללכת לכיוון היעד.
ה' אוהב אותך נשמה!!
זה לא בסדר, נכון
אבל יש לכולנו יצר הרע, אנחנו לא יודעים עד כמה קשה לאנשים מסוימים להתרצן ולהתפקס, לא יודעים כמה קשה לכל אחד..
ונכון, קשה להכיל אתזה
ואו כל כך צרם לי הסיפור הזה ????
ואו אין לי מה להגיד…..
אבל כל הכבוד לך שלמרות הכל לא ניסחפת אליהן והמשכת למרות הקושי את חזקה!!
כל הכבוד לך ???
וואו. עלו לי כמה דברים. מצד אחד לדון אותם לכף זכות. אני לא יודעת מה מתחולל בליבן… ומצד שני, הכאב שלך. קשה להתפלל שכולם סביבך לא, ועוד בבית הכנסת, ובמיוחד שזה מםריע לך… אחח
עצוב וכואב שקצת נישכח מה מעלת וקדושת היום
תחשבי על זה שזה לא ברור מאליו בכלל שבנות כאלה בכלל נמצאות בבית כנסת.
יותר מידי אאוץ'
חבל שככה הן פיספסו את היום הקדוש הזה
הפוסט הזה רלוונטי גם עכשיו לגמרי!!!
וכ"כ עצוב לקרוא את זה עזבי שניה את המראה ואת הנושא שיחה וכו ביום כיפור! מה אם קדושת בית כנסת ?! את לוקחת אחריות על החוסר כונה שאת גורמת לכל המתפללות!!! עצוב אבל לפעמים גם אנחנו נופלות בזה אני מנסה לדון לכף זכות וכל הכבוד לך שהעלית את זה לתשומת ליבן של כולנו!!
מדהימה שאת, צדיקה
את צודקת, את פשוט צודקת. אמן ונדע לדון לכף זכות❤️
אאוץ
וואו.
מדהימות אחת אחת!
זה הפוסט הראשון שלי, שמשום מה הייתי בטוחה שהוא יהיה גם האחרון.
תודה לכולכן! לכל המגיבות המקסימות, וגם לאלה שרק לחצו על הלב של ה'אהבתי'!
בזכותכן הוא יהיה הפוסט הראשון שלי. בעז"ה שלא האחרון.