אין לי מה לכתוב
בסוף יהיה טוב…
אני יודעת שאני מסתירה
וזה בכלל לא סתירה
רק סטירה.
כי המידע הזה
לא עוזר, אולי יעזור
וגם אם אדע בדיוק
מה אני מרגישה
המילים יעלמו לי, בדוק
וגם התחושה.
אז אולי
עדיף להתעלם
לתת לתחושות להעלם.
בכאילו.
כי כולנו יודעות, גם אני
גם הן
ש… הן. לא יכולות.
הן אני.
ואני לא יכולה לברוח מעצמי.
רק בכאילו.
ואולי גם זה לא.
אז.
נמשיך ככה.
לחיות את החיים.
לחייך, לפעמים.
להיות עצובה, לפעמים.
ואולי-
יום יבוא
ואדע
איך לחיות איתן.
ואז- אחייך תמיד
גם כשאהיה עצובה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
אל תתעלמי מהרגשות שלך. אל תדחיקי אותם. לכי לפינה שקטה, בבצפר/בבית/בחוץ… שבי עם עצמך בלי מסכים, ותתחילי להקשיב לעצמך. תני לעצמך מקום. ותדברי עם מילים, בפה או בכתיבה, לקב"ה את מה שאת מרגישה. נכון שהוא יודע מה את מרגישה, הוא יודע הכל, אבל הוא רוצה לשמוע ממך, וללמד אותך לבטא את עצמך😉😍🤗
תנסי אותן,
את המילים שהן את
אולי הן יפתיעו, אולי יאכזבו כצפוי
לפחות תדעי שניסית, עמדת מול עצמך.
שיר מהמם, אחלה חרוזים ומקצב.
ג’ינג’ית
בפעם המיליון (אחרי אולי 20 פעם שהתאפקתי🙃)
אין על התגובות שלך!!!
אני אחוזת(אופס שכחתי את המילה😵🤭)
אפשר לקנא?
🧡
ואז יבוא משהו קשה אחר
כי אלו הם החיים!