אני ארקוד.
שומדבר לא יעצור אותי.
אני אסתחרר עד שתאבד לי הנשימה. עד שיתלש ממני
רצון. עד שיחנק כל רגש שבי.
אני ארוץ. בלי לחשוב. אמעך בדרך חלקים שנשרו ממני. זה
כואב. אז מה.
אני אקפוץ. אדמה תרעד בגללי. תשע בסולם ריכטר.
אשאב בוואקום מליון פעם לרצפה רועדת.
אני אשתוק. מילים יתקעו לי בגרון שרוט. לא אתן להן
לצאת. ממילא אין להן לאן. דפוקות שכמותן.
אני אקח לי קורקינט שחור. אטוס איתו בין ענפים חדים. לא
צריכה קסדה. אצרח שם בקול שיר ודחייה. אשתגע
מדמעות. הן לא ממני. מהרוח.
שיר יתחלף. בכי ידגדג לי עפעף. אני אגביר מהירות. אבק
ילכלך את השקט.
בטרייה תהבהב. אדום. שחור. לא מאיטה.
קורקינט יבגוד בי. מנוע ישבוק חיים. מכה כחולה תזהר בי.
רק אז אסתכל על ירח. אלחש "תודה".
–
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
זה היה פוסט מסחרר
מהיר,הרגשתי רצון לברוח,אנדרדלין וסערה.
איזה סוף יפה,
סוף של תודה.
💛
תודה.
תודה לך על השיר הזה.
סחרר אותי. הרגשתי שאני עפה, רחוק.
תודה?
💙
תודה.
לו.
–
תודה גשם
💙
את כותבת נדיר
יאו איך באלי לשחנ"ש איתך פעם אחת
חייכת אותי, פיאגו.
תודה.
יואו.
הרגשתי את עצמי טסה איתך.
הרצון הזה לפרוק את הכל ו…
את כותבת מטורףף
לפרוק את הכל.
בדיוק, במבית.
זה מטורף.
רק אז אסתכל על ירח. אלחש "תודה".
תודה לך על ה— דבר המדהים הזה🤍❤
זה מטורף פשוט
תכתבי עוד כאלהה