אנחנו עוד נקום.

זה עניין של אמונה.
מוקדש לחברות היקרות שלי, שיחד איתן אני מתמודדת ונופלת.
שביחד אנחנו חולקות קשיים ונפילות, מנסות לקום.
ולכל הבנות שמזדהות, נושכות שפה מול הקושי, מנסות לשרוד.
עוד ניפול מאות פעמים,
זה מייאש.
עוד נרגיש רע בפנים,
ונבער באש.
ננסה לעמוד בעוז,
וננחת על אדמה קשה.
נחתור במים סוערים,
ונחטוף עוד מכה.
נחלוק נפילות,
אכזבות כאובות.
נרגיש ירודות,
חסרות תקנה.
נאחז ידיים,
נחזיק האחת
את השניה.
נלחם בציפורניים,
מול יצר
תאווה ותשוקה.
ובין לבין נקום,
נשרוף את היקום
נרגיש ניצחון.
ניישר קו עקום
נחבק את הכלום,
נעשה את הנכון.
וזו המלחמה שלנו,
קשה היא ומתישה.
וכזאת היא ההתמודדות
לא קלה,
ועם זאת מעצימה.
צריך לזכור רק לאהוב,
את עצמינו בלי לחשוב.
כמה נפלתי
ואיך לא קמתי.
פשוט לאהוב,
בלי תנאים
וחרטות.