סתם באלי לשתף ומקווה שאין פה מישי שמכירה אותי…
מה ההבדל בין אמונה לביטחון?
כשנוסעים בבני ברק רואים אנשים שפשוט קופצים לכביש. אצלינו נוהגים לומר שהם מרגישים שהכביש של אבא שלהם.
אז אומנם הכביש לא של אבא שלהם ולכן הם צריכים להיזהר אבל…
נסתכל על אלה
שקופצים
ושוכחים
שיש רכבים
כי הם מרגישים
שהכביש של אבא
הם צועדים
לא רצים
בטוחים
הם מאמינים שמותר
כי זה שלהם
אז אפשר
ואיזה הרגשה טובה זה
לחוש
שאבא שלי מנהל ת'עולם
שלו הרכוש
ואני
בובה קטנה
רק צריכה
אמונה
שמה שאבא עושה
לטובה
כי איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה
אבל היי, הכל טוב ויפה
מאמינה
אבל איפה הביטחון
הגאון (מלשון גאווה)
שמה שאבא עושה
זה לטובה?
בהשלמה מלאה
שאני לא מבינה
ואולי גם לא מסכימה
אבל מאמינה
ובטוחה
שהכל לטובתי הגדולה.
כי כשאבא שלי
מנהל
וכל העולם
של
אבא שלי
אני יודעת
ובטוחה
שכל מה שקורה
צריך לקבל
באהבה
כי כשאבא שלי האחראי
המנהל
אני יכולה וצריכה להיות
בטוחה.
ולסיום משו יפה שכתוב בפרק כו בתניא;
היסורים שאדם עובר נקראים 'הסתופפות בצל החכמה'
סתומרת
מתי יש צל
חושך
כשנימצאים קרוב
למשו
ולגבי אלוקים
כשקרובים
יש צל
חושך
ואלו היסורים
ולכן על אדם
ששמח
ביסורים
כתוב;
"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"
בגאולה
יזכו לגילויים
ללא הסתרים
כצאת השמש-
בגבורתו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
?
יפה!!
אהבתי ממש.
ברור. מתוק. קצר. קולע.
תודה על זה.
ואשמח לעוד כאלו:)
וואו! מחזק.
סתם הזכרת לי – לפני שלושה שבועות, (עלות השחר, זוכרות?) היתה לנו (לי, לאחיות שלי ולאמא שלי) שיחה עם אבא שלי על ביטחון בה', והוא טען שהוא בוטח שאצלנו לא יהיו לא אזעקות ולא שום דבר. אמרנו שהוא לא יכול לומר דבר כזה, והוא ניסה לשכנע אותנו שכן, ובסוף…
טוב, אצלנו לא היו אזעקות.