שבורה רצוצה רוצה קצת מנוחה
??????
מציף שורף
מחטיא מדכא
אותי ואת
כל מה
שנשאר ממני.
חיות
תמימות
הפכו לאפר.
שמחת חיים
שכבר נגמר
הכל חקוק
שמור בלבי
רוצה לשכוח
את העבר
אין לי
עוד תקווה
הגוף כבר
חלש מהנסיונות
רוצה מנוחה
היה מה
שהיה אני
הרמתי ידיים
כאובה מנסה
להיות חזקה
עד כמה
שנותר
מנסה לומר
לעודד
עוד קצת
עוד מעט
נגמר אבל
נשברתי
סופית
לא רוצה
לקום מהמיטה
רק בוכה
ובוכה
מאוכזבת
מהעולם מכלום
אף אחד
באה לקראתי
זהו אין
מה להציל
הכול שרוף
בוער
אין לי עוד
תקווה?
היאוש גובר אין מה להציל
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
הזדהות כואבת
צורבת
שורפת
איה.
את מהממת❤
שולחת לך חיבוק לוחש תקווה.
ותפילה שלי עלייך.
דייי ??
רחלי נשמה,
תקשיבי לי רגע,
אני מבינה אותך וזה כואב כ"כ,
כאילו מה שיהיה כבר לא יהיה כמו ששאפתי, רציתי והתפללתי…
אבל רחלי, זה לא נכון, למה זה לא נכון?, אני אסביר:
לכל אחד בעולם יש את הייעוד שלו. את היצרים שלו ואת התיקונים שהוא צריך לתקן בעולם.
היית צריכה לתקן. ובכן, את מה??
את אותו דבר שנקלעת אליו. היית אמורה להקלע אליו כי היית אמורה לצאת ממנו ולתקן אותו. וגם אם את חושבת: "לא, זו אשמתי, לא הייתי צריכה להיכנס לזה", אבל השם סובב את זה סביבך. השם סיבב את הסיטואציה הזאת לפתחך בדרך כלשהי כדי שתתקני. כדי שתצאי מזה גדולה. וכן, החרטה, ההבנה שמשהו כאן לא היה נכון ואני לוקחת אחריות ומתקנת זהו הדבר הגדול ביותר. וזה מה שהשם רצה ממך.
ואיך למעשה יוצאים מהרגשות האלו? פשוט עושים, נכנסים לעשיה, לעשות טוב לשני, לתרום מעצמך ומהנסיון שלך, להכניס את הסיפוק והנתינה לעיקר החיים. פשוט "מעט אור דוחה הרבה מן החושך".
תעשי טוב, והעצבות? העצבות תפנה את מקומה לטוב, הרי יש לו 'זכות קדימה' בתוכך (:
מחזקת את ידייך ומאמינה שיש לך הכוחות לנצל את הירידה לצורך העליה.
???
איזה מתוקה את.
לייק גדול על התגובה, מצטרפת.