רע לי. עצוב לי. כואב לי.
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי…
היי שותפות:)
באתי לשתף אתכן בנושא שמאוד כואב לי, ואני חושבת עליו יותר מדי…
השואה. היסטוריה מאוד כואבת, ואדם רגיש כמוני, לא מסוגל לחשוב על זוועות כמו אלו…
למה??? למה??? למה???
למה זה הגיע לכל היהודים האלו שחיו את חייהם בנוחות ושלווה? למה נגזלה הילדות היפה שאני זכיתי, מה שלא זכה ילד אחר???
אני יודעת שהקב״ה הוא אבא שלנו, והוא רק רוצה רק את טובתנו. אין סיכוי שלו. ואנחנו רואים זאת רק בעיניים שלנו, בעיניים אנושיות, הכל שחור, לא רואות את הטוב שבכל דבר. אבל בכל מקרה…
במה אני זכיתי להוולד בתקופה כל כך טובה, תקופה שבה אני יכולה לשמור תורה ומצוות בגאווה, בלי פחד…
ואילו יהודים אחרים נאלצו לשמור תורה ומצוות בסתר (אם בכלל… לפעמים המצב לא איפשר להם גם את זה…)
וכל הרצח המזעזע הזה של 6 מיליון יהודים (וכנראה שיותר, כי חלקם גורלם לא ידוע..) פשוט שובר לי את הלב.
אני קוראת ספרים על השואה, ופשוט מזילה ים של דמעות. עצוב לי. עצוב לי שהאחים שלי סבלו כל כך הרבה.
עכשיו כשאני יודעת מה עבר עליהם – איך אני יכולה לצחוק או לשמוח? איך אני יכולה לחיות עם הסיפור המזעזע הזה???
ומה שיותר מכל מפליא אותי: איך יכול בנאדם להרוג בנאדם אחר חף מפשע??? איך אפשר לחנוק תינוק? איך אפשר להרוג אנשים, נשים, ילדים וזקנים חפים מפשע שלא עשו להם דבר???
אין בהם טיפת רגישות?? בהמות שכמותם!!! מי עושה דברים כאלה? לקטול חיי אדם? בושה וחרפה!!
בזמן האחרון הנושא הזה לא עוזב אותי. ברגעים שמחים זה מיד קופץ לי, ומעציב אותי… אני כבר לא יודעת מה לעשות. רק לי זה קורה? רק אותי זה מעסיק? רק אני חושבת על זה יותר מדי??
אני יודעת שצורת החשיבה שלי מעוותת. אני יודעת שלהפך – הם יהיו מאושרים בשבילנו שצאצאיהם חיים באושר, חיים חיי נטולי עצב. אבל עדיין…
אוף, אלוקים!!! למה בכלל שמעתי את הזוועות האלו?? למה??? למה??? ?
וזה בדיוק הסיפור. אנשים לא רוצים לשמוע או ללמוד על זוועות השואה, וכך ככל שעובר הזמן, יהודי אירופה נשכחים… יותר ויותר ניצולי שואה עוזבים את העולם, ואין מי שיספר לדור הבא את הסיפור…
לכן צריך ללמוד ולא לשכוח. אבל לי זה קשה… קשה לקרוא את זה. לחשוב שאנשים ממש כמונו עברו דברים נוראים כאלה… ???
עצות??? איך להגמל מהמחשבות האלו??? זה כבר נהיה בלתי נסבל שאני חושבת על זה כמעט 24 שעות ביממה!!!
אההה ושכחתי להגיד שאני נינה של ניצול שואה. כך ששמעתי על זה הרבה
צריכה תשובות דחוףףף
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
אני רוצה לענות לך לפי סדר אז סליחה מראש אם זה יצא קצת ארוך… אבל זה חשוב!!
תקשיבי ה' הוא אבא שלנו אנחנו יודעים שכל מה שה' עושה לטובה ולא תמיד מבינים למה ואיך… אנחנו מסתכלות על הזוועות של השואה ומצטמררות (אני לפחות) אני פשוט בוכה. לא מצליחה להבין מה עובר על הגרמנים המבחילים האלה להרוג יהודים סתםםםם כי הם יהודים כי הם לא מגזע הארי ה'מקודש' (בא לי להקיא מהמקודש שלהם?).
אין לזה הסבר. אין. גם הרבי אמר שעד שלא תגיע הגאולה לא נבין… זאת הלכה 'עשיו שונא ליעקב'. כמה שתחפשי הסבר ריאלי לא תמצאי.
ועוד משהו הם היהודים של אז עברו את השואה אנחנו לא. את שואלת למה? כי זה רצון ה', אנחנו לא מבינים חשבונות שמים בכלל כל הנושא של השואה דורש אמונה חזקה מאוד!!
את הגעת למצב שאת חושבת על הנושא עשרים וארבע שבע, שאת קוראת על הזוועות הכי מפחידות.
מתוקה את ילדה!!!! ילדה!!! את לא אמורה לקרוא על כל הזוועות ומה שהם עברו… את בהחלט אמורה להיות מודעת למה שהעם שלנו עבר וסבל אבל את לא אמורה לקרוא על דברים לא אנושיים!! ועוד בגיל כזה… אפילו בגילאים מבוגרים זה לא ניתן לעיכול אז עכשיו?? תרפי את לא צריכה לקרוא זוועות את כן צריכה לדעת מה העם שלנו עבר וזה הבדל ענק!!
ודבר אחרון כשהשואה קופצת לך לראש בזמן שמחה זה סתם עצת היצר הרע. תגידי לו שהנה הנאצים ימל שמם וזכרם!!! לא הצליחו אנחנו חיים וקיימים כן!!! ו-ש-מ-ח-ים!!!??
תכניסי לך לראש טוב טוב שאת מורשת השואה אי אפשר לשכוח. איך אומרים? לא נשכח ולא נסלח. אבל לזכור את השואה זה לא אומר לזכור את הזוועות!!!
אם זה מפריע לך ברמה כזאת כדאי שתספרי לאמא או לאבא אל תשאירי את זה בלב בסדר?
בהצלחה חמודה!!!?
לא קשור אבל הזכיר לי.. שאמא שלי היתה ילדה היא אהבה לקרוא סיפורי שואה עד שלא יודעת מה קרה פתאום זה התחיל לעשות לה ממש סיוטים ופחדים. סבא וסבתא שלי כתבו לרבי והרבי שלח להם דולר שיניחו לה מתחת לכרית ואז זה עבר לה..
וואי זה כזה אני לפני כמה שנים!!!
אל תדאגי עם הזמן זה עובר. פשוט תנשמי עמוק וכל הזמן תשנני לעצמך (בסוף זה יחדור) שמי שעשה את זה זה אבא שלנו שהוא הכי אוהב אותנו וכל מה שהוא עושה זה טוב גמור!!!! גם אם זה נראה לנו ההיפך..
בהצלחה!! אוהבת!!
נ.ב גם אני צאצאית לניצול שואה…..
בעולם הזה אפשר לשאול הרבה למה, אבל בסופו של דבר תמיד נשאר בלי תשובות,
כי ה׳ קדוש וגדול מכדי להבין את פעולותיו, כן, גם לי הרבה עצב על השואה, והרבה הרבה שאלות אבל אנו צריכים להבין שה׳ הוא אינסופי ואין שום רע יורד מלמעלה, אנו יכולות לבכות, לסבול ולהצטער או לנסות לרכוש קצת אמונה בקשר לזה, אנו לא תמיד צריכים להבין מה קורה.. יהודי לא שאול את עצמו למה אלא ל-מה בישביל מה ה׳ שלח את זה … למה זה נשלח אליו, יהודי אף פעם לא שואל למה כי הוא יודע הכל זה מלמעלה
הרבה פעמיים אומרים לנו תסתכלי על
הדברים מהצד הטוב
וכאן גם אני מרגישה שאפילו שאני אתמץ בכל הכח שלי לא אמצה אפילו טיפ טיפה של טוב
אז בא העבודה של האמונה כאן בא העבודה שלנו כבני אדם
כמו שכתוב בתניא כל העולם מכוסה וקליפות אנו צריכים לגלות את ה׳ מתחת לקליפות מתחת לעינים הגשמיות
כשאנו מתעוררים בבוקר ומודים לה׳ הפוקח עורים אין אנו מודים רק על ראייה גשמית גרידא ,גם ויותר מהכל על היכולת הסתכלות הרוחנית שבאמצעותה אנו מסוגלים לראות פנימיותם של הדברים…
רק לי זה קורה? רק אותי זה מעסיק? רק אני חושבת על זה יותר מדי??
לאאא בטח בטח שלא לכל אחת זה מעסיק יש ויש…
אבל כולנו שייכות לזה וכולנו מרגישות (ודרגות שונות) את הצער!!
איך להגמל מהמחשבות האלו??? זה כבר נהיה בלתי נסבל שאני חושבת על זה כמעט 24 שעות ביממה!!!
1- עם זה מצער אותך כל כך את צריכה לשתף או לכתוב מה את מרגישה כדי להוציא את זה מתוכך
2- תלמדי תניא זה עוזר ברמות!!!
3- תעשי מעשים לזכות כל אחינו שנהרגו על קידוש ה׳!
מקווה שמשהו עזרתי ?
אני גם חשבתי על זה המוןןן לפני שנסענו ליד ושם..
רציתי ללכת, להרגיש את העם שלי שסבל.. אבל מצד שני פחדתי ממה שאראה שם.. רעדתי מפחד
בסופו של דבר הלכנו וזה היה מזעזע
תמונות מחרידות, עדויות, מוצגים..
לא צריך לפרט
חזרתי לבית, כמה ימים היה לי קשה להירדם וחשבתי על זה המוןןן עד שפשוט דחפתי את זה לפינה כלשהי בראש ואני לא חושבת על זה ביום יום
פשוט השכחתי את זה ממני..
זה לא שאני מכחישה! אני פשוט מניחה את זה בצד, ולפעמים אני פותחת את זה..
היי מותק
דבר ראשון הרבי אומר שבאמת אין שום דרך להבין או להסביר את עובדת קיומה של שואה…
מה שכן, אם ב"ה זכינו להיוולד "בתקופה כל כך טובה, תקופה שבה אני יכולה לשמור תורה ומצוות בגאווה, בלי פחד…" אזי מוטלת עלייך ועלי הזכות והאחריות לקיים את כל המצוות שהיהודים הצדיקים הי"ד הללו כבר לא יכולים לקיים.. אני בטוחה שזה הדבר שהכי ישמח אותם.. הרבה יותר מלהיות שקועה בעצב:( וגם זה ייתן לך הרגשה טובה שאת באמת עושה דברים טובים לזכותם. זה וודאי ישפר את הרגשתך!
סיפור קצר לסיום:
(אולי את כבר מכירה אותו אבל חסיד שומע 770 פעמים;) וגם.. הוא באמת חזק.)
לאחר השואה הגיעה אל הרבי יוזמה שמטרתה הייתה שאנשים לא ישכחו את השואה חלילה.
היוזמה הייתה: הבה נשאיר כיסא ריק בליל הסדר למען חקיקת זיכרון השואה בדור הבא.
והרבי ענה: במקום להשאיר כיסא ריק הבה נמלא אותו ביהודי נוסף שעדיין לא ברור לו שהוא יהודי ושהוא צריך לעשות ליל הסדר!
זוהי הנקמה הטובה ביותר בגרמנים הארורים!
זוהי גישה של להיות עם הפנים לעתיד במקום אל העבר.
ולא שחלילה מתעלמים מהעבר, אלא שלוקחים את העבר הכאוב וממנפים אותו למען עתיד טוב יותר!
למען גאולה שלימה ונצחית נאו!
אוהבת3>
וואי איזה נשמה את~~~
שזה כל כך מכאיב לך
את בן אדם מהממםם ורגיש!!
אצלי זה לא ממש מתבטא
כאלו נכון עצוב… אבל אני לא ממש זוכרת את זה
לכל דור יש את הצרות שלו
אני ממש לא משווה את מה שהלך שם
למה שקורה היום..
אבל דברים נשכחים לאט לאט..זה העולם
כי אנטישמיות נגד חרדים זה לא גרוע אה?
היי,
רק רציתי להגיד לך שזה הדבר לדעתי הכי טבעי שיש,
להרגיש ככה מול כל הסיפור האוים הזה שקרה לעם שלנו,
מהיכרות אישית עם מישהי שעובדת כמדריכה ביד ושם, היא אומרת שככל שהיא יותר ויותר בתוך הנושא הזה, זה יותר ויותר מצמרר אותה…
את לא לבד!
הי יקרה,
הרגש שלך הוא יהודי אמיתי ו…מדהים! כן, זה יפה להצטער בצער העם שלך.
אולי תנטווי את הרגש הזה למקום מועיל? את יכולה להתפלל לעילוי הנשמות של אלו שנקטפו מוקדם מדי… את יכולה להתנדב בבתים של ניצולי שואה שמשוועים לאוזן קשבת.
אני רואה את הסבל והמשקעים כבת לניצול שואה (כן… אני אני בשנות העשרה. יש דור שני לניצולי שואה גם בגילכן)
אל תגידי "זה יעבור!" , זה לא מחלה שמחכים שתעבור.. להפך תנטווי את זה לעשיה חיובית!!
תנווטי*