אחות התמימים

היי, אני בדר"כ לא כותבת כאן אבל יש לי דילמה שמי שבפנים יכולה לעזור לי.
אני בעז"ה שנה הבאה נציגה ראשית באחות התמימים בתיכון שלי.
הקאצ'? זה התיכון שלי .
התיכון שלי ממוקם באזור שהאופציות היחידות שיש לבתי ספר דתיים זה או חרדי חונק או (יעני ) אולפנה -הרמה דתית שם בפח.
אז התיכון שלי הוא הברירת מחדל .
ורוב הבנות לא חב"דניקיות בכלל (אני גם רק שנה שעברה התקרבתי, אז זה לא ממקום מתנשא . ), לא מתחברות לקונספט של חב"ד. וזה מובן אם הן לא בראש של זה.
והביס שלי גם לא ברמה של חב"ד טוטאל. הוא פתוח יותר , מסביר יותר, משחרר יותר. (ואני אוהבת את זה)

מה הפרובלם?
אחו"ת זה ארגון מדהים, ואני שמחה ברמות שאני מנגישה את התכנים שלו לתיכון שלי .
אבל יש לי עבודה כפולה.
כי במילא בנות נרתעות מכל דבר שקשור לחבד ול"דוסות " שאוכלות לנו ת'מוח ( ולפעמים זה נכון )
והן מתעצבנות שמדברים כל הזמן על רבי, חב"ד וכ"ו (ושוב, זה מובן אם אתה לא בתוך זה . )
אז איך אני אמורה להנגיש להן את אחו"ת , רבי חי בפשטות , דבר מלכות וכו' ?
אם מסמנריון שהתיכון שלי עושה הן נרתעות ומתעצבנות ( וזה ממש בקטנה)

לבחור נציגות, רוב החב"דניקיות שבתיכון שלי לא בראש של אחו"ת .
אז הנציגות זה בנות שבחרתי בפינצטה ותפילה שיסכימו .
ואם הן מסכימות אני שולחת להן את הטופס התחייבות והגיוני שהתגובה האוטומטית זה " תשחררי אותי " .
אז מה יהיה בשבת אחו"ת , בשבת נציגות?

ומצד אחד אין לי כוח להתנצלויות . זה הארגון . זה האמונה תחליטי אם מתאים לך.
מצד שני. אני נשארת בלי נציגות (אנחנו תיכון קטן 90 בנות)
ואני בטוחה גם שיהיה טוב ובסדר כי הרבי כתב לי ברכה מפורשת.

קיצר, אשמח לעזרה.
תודה רבה