לא במרחקים

אתה שלי
כמו אורות וברקים מכוסי עננים.
כמו נרות מבצבצים אי שם במרחקים.
מאירים, מרמזים, ורק לי מסמנים,
שיש אחד, והוא שומר מבעד לציפורים.
יושבת מתחת למפה פרוסה.
רואה אורות, נרות, ורק אז מבינה,
שהוא אחד, והוא שומר, אך לא מבעד לציפורים.
הוא פה, הוא איתי, ויהיה לעולמים.

וגם כשקשה, כשכואב ועצוב,
וגם כשדמעות מאיימות, ופורצות שוב ושוב.
אני נזכרת ברגעים,
מגרשת את המילים,
ונותנת ללב להתמלא בתודה
להרגיש כה קטנה, אך לא בודדה.

כי הוא אחד, והוא יחיד ולא במרחקים.
הוא פה , הוא איתי ויהיה לעולמים.
כי אתה אינסופי ולעד קיים,
כי אתה הכי חנון ורחום, בעולם.
כי אתה שלי ואני שלך,
כי הטוב מגיע רק ממך,
אלוקי..