ובכלל לא קרה משהו מיוחד
חושך של מחר,
השיא של הדאגה.
אין עתיד הכל שחור
ואין גם בשביל מה.
זה לא שקרה אסון
זה לא שנפלתי
סתם מחסום
שפתאום
עוצר אותי.
מנסה להרים את הלב שנפל
לעודד
להראות לו את המשך הדרך
אבל הסתבכתי במבוך
הייאוש הפך למלך
והוא נותר פועם נבוך
ואין שקט.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
התחברתי מאוד לכתיבה
משובחת
תודה
איזה כתיבת אמיתית ויפה!
אני גם מרגישה ככה לפעמים…
כולנו בעצם!?
אויי זה כ"עצוב כשזה קורה…
אני אישית תמיד מעודדת את עצמי שמהנפילה הזו אקום טובה יותר,
אבל לפעמים עד שהנפילה 'נגמרת' לוקח זמן,
וזה מעצבן?!
אבל….קמים בסוף!!
טובים יותר,
וחזקים יותר!!!
אז…. אני מחכה לפוסט ממך שקמת חזקה יותר???
אוהבתותך?
הכתיבה שלך היא ברמה ממש גבוהה, התחברתי אליה מאד. את מוכשרת מאד!
ואו סופלה!!
אני לקחתי מסר חזק ממך..
הכתיבה שלך ממש מיוחדת! 🙂
הקצב הזכיר לי שיר ילדים ישן.. גם בו היה קונפליקט דומה. נוסטלגי
מעניין איזה?
את כותבת ממש יפה… ורק שתדעי שדווקא כשאת מרגישה בחושך הכי גדול דווקא אז מגיעה הישועה הכי גדולה בעזרת ה'. מהתחתית אפשר רק לטפס מעלה מעלה.
מאחלת לך הרבה בהצלחה!
את כותבת מהמם