אני ולא אחר!

משאירה עקבות בשלג…

הנשמה יורדת לעולם "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" כדי להוריד את הקב"ה פה לעולם.

הנשמה בעזרת הגוף קמה ויוצאת מהבור השפל והירוד הזה ופוסעת ומתקדמת מעלה מעלה…
אין סוף להתקדמות, רואה הרים וגבעות עם המון פסגות מושלגים ונוצצים. ו.. כן!
הניצוץ האלוקי רוצה לכבוש אותן, את כולן! בלי פספוס של אפילו אחד!
אבל… זה קשה, קשה מאוד!
מסתכלת על הפסגה ועל השביל התלול שמתפתל במעלה ההר ו… מתייאשת! איך?
איך אגיע למקומות אלו? איך אצליח לכבוש? איך אצליח לתקוע שם דגל כאות הצלחת הכיבוש?
כן! זה היצה"ר מקטין ומאכזב שוב ושוב שאין אפשרות לכבוש את מעלה ההר!
אבל אפשר! וחייב!
כי את הפסגה הזאת רק אני יכולה לכבוש ואף לא אחר! אז קדימה!!!!!
תני תנופה ורוצי את השביל התלול עם חיות ושמחה שאוטוטו את תוקעת את הדגל על הפסגה!
אני למעלה מסתכלת ללמטה! עם כל העקבות על השביל המושלג מהתחלת הדרך ועד לכאן!
וואו עשיתי את זה! העקבות של הנשמה יישארו שם לעד עם ניצוץ אלוקי מבורר!
לא כמו בשלג האמיתי שהעקבות נעלמות לאיטו לאחר כמה שניות בודדות, זה לעולמים, לתמיד!
כן! אני כבשתי ולא מישהו אחר! אני התגברתי ולא מישהו אחר! עשיתי את רצון קוני!

הפוסט הזה מיועד לכל אחת באשר היא, ובמצבה הנפשי והרוחני. בכל דבר שאנו רוצים להתקדם אנחנו צריכים להתאמץ ולעודד את עצמינו! "אם אין אני לי מי לי?!" בהצלחה!!!!