אכלתי אותה

מורה. לפעמים. ואוהבת חטיפים.

נכתב בהשראת מצוות היום: משתה ושמחה

 

המצב התדרדר לגמרי יחד עם הרשרושים מצד ימין.

גם לי יש הפרעת קשב וריכוז! אוף, באמצע מה הייתי לומר?

ריח של ביסלי בצל חולף ליד הנחיר השמאלי.

"בנות אמרתי שאני לא מרשה לאכול בשיעור שלי!" עשרות מבטים תמימים ומתוקים להפליא בודקים את שפיותי למשמע הבקשה המקומטת הזו.

"המורה מי אוכל?!" עיניים תכולות עם מסגרת שחורה.

"המורה, רוצה גם?" עיניים ירוקות עם משקפיים קלופות.

ומלא עיניים חומות ושחורות קורצות אחת לשניה…

התיישבתי בכבדות של מורה בת 50 למרות שאני רק בת 24.

השעה 11:15 והדבר היחיד הנחמד שעשיתי לעצמי היום היה חצי כוס קפה קרירה בלי סוכר ובלי סוכרזית.

פצחנו בדיון סוער ישן ומעלה עובש כמו במבה שהשאירו פתוחה אתמול. אני בטוחה שהן אוהבות את הדיונים האלו, שמקרבים את שעת ההפסקה עם כמה שפחות מילים רלוונטיות ללמידה. התלמידות המתוקות-חמוצות-חריפות שלי.

שורה תחתונה: "המורה לא הספקנו כלום בהפסקה", "המורה למי זה מפריע שאנחנו אוכלות? שהמורה תסביר", "המורה אני רעבה! מבטיחה לאכול בשקט", "כשאני אוכלת אני מרוכזת יותר", "כשאנחנו אוכלות אנחנו שותקות…"

לא אתן לא!!! רציתי לצעוק אבל עייפתי, והצטרדתי, ושוב לא הספקנו את החומר.

עזבתי את כיתה ט', שעוד יש לי תקווה לחנך אותן, בדרכי לכיתה י"א. כן, אכלתי חצי סנדוויץ' בהפסקה. למניעת סיטואציה שבה אמצא את עצמי מצטרפת לסעודה.

ובכיתה י"א היתה סעודה של ממש.

"היתה לנו מתכונת" הן מודיעות לי חגיגית בעת שנכנסתי לכיתה, כניסה בלתי מרשימה בעליל.

אף אחת לא קמה, אבל שתיים שמו לב.

ארבע בסוף יושבות עם סלט ענק, שקית קרוטונים פתוחה על שני השולחנות הצמודים. העיניים שלי חיפשו את הסכו"ם ללא הצלחה.

שתיים באמצע הכריך, שלוש מנשנשות חטיף, חמש כבר יצאו מזמן חלפו על פני ומלמלו "שניה אני באה" "שכחתי מחברת" "רק לשתות" ועוד דברים כאלו.

"המורה את נראית עייפה" הודיעה לי זו שעדיין לא גיליתי לה שהמיונז נמרח לה כמו שפם.

"המורה אולי לא נלמד עכשיו? 'בקשה נו" פרצה מישהי ברעיון הכי גאוני שאי פעם מישהי העלתה בדעתה. מרוב שהוא גאוני בכל שיעור יש מישהי שמוצאת לנכון להציע לי אותו.

עברתי ליד כל שולחן, בשקט, דורשת ספרים, אוכל לתוך התיק, ליישר שולחן בבקשה.

וחזרתי לעמדה המאתגרת, לעמוד מול 30 בנות שאני מעניינת אותן כמו עטיפות החטיפים הגמורות שסביב הפח.

חזרתי הביתה כשאני מנסה לשבור את הראש, איך פותרים את הדבר הזה. לא זכור לי שאכלתי כל כך הרבה בתיכון. לא באמצע שיעור ובטח לא מול מורה שמבקשת "לא!".

בסוף הבנתי שאשאיר לסגנית להיות זו שאצלה ממש, אבל ממש לא אוכלים בשיעור. אני אישית כרגע אגיע לפשרה.

אולי אאפשר שיעור אחד ביום לאכול, ב-10 דקות הראשונות, או האחרונות, עוד לא החלטתי.

אולי אאפשר לאכול רק בריא.

אולי אאפשר לאכול אם יכבדו גם אותי 😉 צריכה לחשוב על הסיטואציה להצטרף לחינגה.

בכל מקרה, אם כבר "משתה" שתהיה גם "שמחה"…

🧡מוקדש באהבה לכל תלמידותיי, שיודעת שחלק מהאהבה שלי כוללת הרבה הומור על חשבונן, והסכמה לחטוף בחזרה הומור על חשבוני 🤣

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
חנה, כבר לא אקטואלי, אבל חשוב לי...

יסולאל

אני יודעת שזה פוסט כבר לא קשור, אני יודעת שאין לי למה לשלוח אותו, אבל עד שהסכ...
מיומנה של ט''טית / 4
עט

אנונימוס

לקח קצת זמן, אבל הנה ההמשך:) השבוע השלישי, יום שני כ"ה אלול בהפסקה ישבתי...
מחשבות של מוצאי שמחת תורה.
new-emotion-icons_36

אסימפטוטה אנכית

ודי ואני יודעת שאני מקצינה ואני סתם קטנונית אבל זה לא סתם והכל לגיטימי אחרי ש...
גם לך קשה לפעמים לסגור את המחשב? יש פה טיפ בשבילך!
73

גשם

קורה לך גם, שאת רוצה לסגור את המחשב, אבל לא מצליחה? "רק עד אחד…(אר...
לא תמיד צריך להגיע למסקנות
69

תמי

לא תמיד צריך להגיע למסקנות למצוא לכל דבר פתרונות אפשר רק לשבת להתבונן בהגיון ...
מלחמה. על החופש.
64

דים סאם

מלחמה. על החופש. בוקר. קמה. מתלבשת. תפילה. לא נכנסת. אין מחשב. מצטערת. המנות....
יום כיפור
newEmotionIcon_09

אנונימית❣

יום הכיפורים תשל"ד יום הדין מי יחיה ומי ימות מי בחרב ומי באש כולם לבושים...
זעקה שקטה
45

תקווה?!

וזה קשה וזה כואב וזה שורט וזה לבד לבד זה מקום שלי מול עצמי אני רוצה אותם איתי...
פוסטים חדשים
חנה, כבר לא אקטואלי, אבל חשוב לי...

יסולאל

אני יודעת שזה פוסט כבר לא קשור, אני יודעת שאין לי למה לשלוח אותו, אבל עד שהסכ...
מי יודע בכלל
4

אנונימית

1. מהצד הראשון אני משהו אחד מהעבר השני אני הצד האחר שבי כן, יש בי חלק אלוקי, ...
מיומנה של ט''טית / 4
עט

אנונימוס

לקח קצת זמן, אבל הנה ההמשך:) השבוע השלישי, יום שני כ"ה אלול בהפסקה ישבתי...
עייפה מדי ללמוד שוב את המציאות
20

הלוואי ולא

הבהרה קטנה: הנושא הוא לא התלבטות על התיכון, הנושא הוא שהמציאות מציבה לי כל הז...
מחשבות של מוצאי שמחת תורה.
new-emotion-icons_36

אסימפטוטה אנכית

ודי ואני יודעת שאני מקצינה ואני סתם קטנונית אבל זה לא סתם והכל לגיטימי אחרי ש...
גם לך קשה לפעמים לסגור את המחשב? יש פה טיפ בשבילך!
73

גשם

קורה לך גם, שאת רוצה לסגור את המחשב, אבל לא מצליחה? "רק עד אחד…(אר...
ממלכה לחיים 55
emotion_icon_30

רעואל

"כוזר נמצאת בליבך – ואת, ורק את, תבחרי האם להתגורר בה" (רנה, ...
למה סיפרת לי / 2
newEmotionIcon_03_43

הלוואי ולא

אולי מחר אצא לרוץ ולבכות אולי אז אנסה לעכל הלוואי שבעלי יהיה טהור הלוואי שכבר...

5 תגובות

  1. זיהיתי בול את הכיתה שלי בין במילים!! 👌👌
    את כותבת הומוריסטי וכיף, ולגמרי משקפת את המצב מזווית אחרת… כי רובנו מהצד השני של המתרס 😉
    אבל טוב שיש מישהו שמטיח את האמת בפרצוף מפעם לפעם…
    אחלה פוסט 💕
    וכמובן!- ד"ש לתלמידות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות