אז למה באמת?

הכי גבוה שרק אפשר

לפרק הקודם

סופשבוע טוב:)
איך עם ההכנות לפסח? ומתי יוצאים לחופשה?
אגב, שמתן לב שאנחנו כבר גומרות חומש שלם? מפרשת שמות ועד עכשיו, כל שבוע! אנחנו מסיימות גם ספר – תורה אור. שבוע הבא בעז"ה נתחיל את החלק השני שהודפס בשינוי השם "ליקוטי תורה" כדי שהממשלה לא תאסור על הפצתו.
אבל יש לנו 7 ימים עד שבוע הבא. הבא נהיה מונחות בפרשה של השבוע…

"קחו מאתכם תרומה להוי' כל נדיב ליבו יביאה את תרומת הוי'". זה הפסוק שמתחיל את המאמר השני על פרשת ויקהל.
אדמו"ר הזקן מבדיל בן שני סוגי תרומות: תרומה להוי', ותרומת הוי'.
מה אומרת כל תרומה? ומה ההבדל בינהן?
לפני שנוכל להבין את זה, נצטרך להקדים על סוגי האור שיש בעולם.

יש אור שנקרא ממלא כל עלמין. הכוונה שהוא ממלא את כל העולמות.
מה זה אומר? שהוא בעצם שייך לסדר ההשתלשלות.
זוכרות מה שהסברנו בפרשות הקודמות? (אם לא, זה הזמן ללכת להזכר;) פרשת שמות)
האור יוצא מהמקום הכי גבוה בסדר ההשתלשלות, חכמה דאצילות, ויורד ומצטמצם ומתפשט עד לבחינה הכי נמוכה – מלכות דעשיה.
זה אור שאנחנו יכולים ומסוגלים להרגיש – היא הוא מותאם לדרגה שלנו. הרי הוא הצטמצם את כל הדרך הארוכה הזו כדי שיוכל להתלבש בכלים שלנו!
זה אור שאנחנו הגשמיים יכולים לקלוט ולראות.
ממלא כל עלמין – הוא ממלא את העולם כמו שהמים ממלאים כוס. הכוס יכולה להכיל את המים שבתוכה.
אבל יש אור יותר גבוה. זה נקרא אור סובב כל עלמין.
אבל הכוונה היא לא שהאור הזה מקיף את העולם מסביב ולא נמצא בתוך העולם. לא! גם האור הזה נמצא בתוך העולם ממש כמו האור הממלא.
אז מה ההבדל?
ההבדל הוא שאת האור הממלא אנחנו יכולים לקלוט – ואת האור הסובב לא.
תחשבו למשל על גלי רדיו. הם נמצאים בכל מקום, נכון? ממש פה לידי יש גלי רדיו. ולידכן. אבל אני לא מרגישה את הגלים האלה.
אם יש בחדר שלי מקלט רדיו, הוא ירגיש את הגלים ויוכל לשדר לי שידורים. אבל מכיוון שאני לא מקלט רדיו – אני לא כלי לקבל את הגלים האלה.
אותו דבר עם אור הסובב כל עלמין – זה לא שהוא לא נמצא פה. כי הוא נמצא ועוד איך! רק שאנחנו לא 'מקלט אלוקות'. אין לנו יכולת מצד עצמנו לראות את האור הסובב או להרגיש אותו.

לסיכום, גם האור הממלא וגם האור הסובב נמצאים לידנו בשווה. אבל ההבדל הוא שאת האור הממלא אנחנו יכולים לקלוט, ואת אור הסובב אנחנו לא יכולים לקלוט באופן רגיל.

רגע רגע. באופן רגיל?? יש דרך שאנחנו כן מסוגלות לתפוס בבחינה הזו?

אז מסתבר שהתשובה היא כן! וזה בדיוק מה שאדמו"ר הזקן מסביר.

אם נלך לפי סדר ההשתלשלות, כמו אור הממלא: הכוונה שנעבוד על המידות שלנו עד שנצליח להשיג קצת אהבת ה', ונעבוד עוד עד שנצליח להשיג קצת יראת ה', ונתייגע בכל הכוח שיהיה לנו תענוג באלוקות, ושנרצה רק אלוקות, ושלא נתגאה, ושלא נכעס, ושכל הטבע שלנו יהיה מתוקן ומסור רק לעבודת ה' – אז קודם כל, זה ייקח לנו בטח הרבה הרבה זמן – ודבר שני, גם אם נצליח, אנחנו נגיע לאור הממלא.
אם עובדים בסדר ההשתלשלות – מגיעים לסדר ההשתלשלות. אתה לא יכול לצפות לעבוד בעבודה א' ולקבל את השכר שמקבלים על עבודה ב'.
אז אנחנו בעצם רוצות לעבוד בעבודה של אור הסובב, נכון?
איך עושים את זה?

ואז אדמו"ר הזקן מסביר שהתשובה הרבה יותר פשוטה ממה שאולי חשבנו.
בשני מילים – קבלת עול.

קבלת עול היא למעלה מהגיון. כי לא בא לי – לא מתחשק לי – אני בכלל לא רוצה – ואני בכל זאת עושה.
למה? ככה!
כי הקב"ה אמר.
אני לא מבינה למה. אני לא רוצה את זה, אין לי תענוג מזה, אני לא אוהבת את זה, לא מתביישת מלא לעשות את זה, זה לא קשור למידות שלי או למוחין שלי בשום צורה! זה לא קשור לסדר ההשתלשלות בכלל!
זו העבודה של אור הסובב – משהו שאני לא מסוגלת לקלוט או להרגיש, אבל אני יודעת שזה נמצא ואני עושה.
ככה מגיעים לאור הסובב.

זו התרומה הראשונה – תרומה להוי'. אנחנו מביאים מעצמנו תרומה לקב"ה – תרומה של קבלת עול. אנחנו מתמסרות לגמרי, במיוחד שאנחנו לא מבינות. וזו עבודה יותר גדולה מלתקן את המידות עד שיהיו מושלמות. ועל ידי העבודה הזו אנחנו בעצם ממשיכות את אור הסובב כל עלמין בתוך העולם שלנו.
אבל זוכרות מה שאמרנו מקודם? את אור הסובב אין לנו דרך להרגיש… אנחנו עובדות בקבלת עול, ממשיכות את האור – אבל בעצם מבחינתנו, שום דבר לא קרה. הומשך אור סובב אבל אנחנו לא יכולות לקלוט את גלי האלוקות האלה. כמובן, זה בדיוק הקטע של קבלת עול – עושים בלי להבין ובלי היגיון ובלי פרס בסוף.
קצת מייאש, הא?
ואז אדמו"ר הזקן הופך לנו את התמונה בחזרה.
שכחנו את התרומה השניה!
תרומת הוי' – זו כבר תרומה שהקב"ה נותן לנו.
ומה היא בדיוק התרומה הזו? – המשכה של אור הסובב כל עלמין שהורדנו לעולם בתוך אור הממלא כל עלמין.
הבנתן מה זה אומר? אור הסובב כל עלמין, שהוא בעצם אור ממש גבוה – כל כך גבוה שאנחנו לא מסוגלות לקלוט אותו – והקב"ה ממשיך אותו בתוך אור הממלא. בעצם עושה שאנחנו *כן* נוכל לקלוט אותו וכן נוכל להרגיש. בלי לצמצם את אור הסובב – בדיוק כמו שהוא בדרגה הגבוהה שלו, הקב"ה עושה שנהיה 'מקלט אלוקות'.

מדהים!
אנחנו עובדות בקבלת עול וממשיכות את אור הסובב לעולם, בלי שנוכל להרגיש אותו. תרומה להוי'.
ואז הקב"ה בא, ועושה שכן נוכל להרגיש את אור הסובב!
בזכות קבלת העול שלנו למעלה מהגיון, נגד מה שאנחנו אוהבות ורוצות, גם הקב"ה מתעלה על עצמו. ובעצם זו הדרך שלנו לקבל את האור הגבוה הזה לתוכינו ממש.

כן. זה קשה. קבלת עול זה לא קל בכלל.
אבל זה שווה.
אחרי שנים שנאבקתי עם עצמי ובסופו של דבר עשיתי מה שהיה צריך לעשות בלי להתחשב לא בשכל ולא ברגשות שלי – עכשיו אחרי שנה אני יכולה להגיד לכן שזה שווה יותר מכל מה שמילים מסוגלות להביע.
ואל תוותרו. לא על האור הגבוה הזה שאני בטוחה שכבר עומד לכן בדלת.

שבת שלום ומבורך!