בנות עם משפחה גדולה. תשתפו תספרו תתארו, כמה שיותר מהחיים בבית כזה. כן, גם כל הדברים הקטנים שנראים לך לא חשובים, אני רוצה לשמוע אותם. בבקשה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
50 תגובות
זה פשוט כיף ?
מה, לשפוך? ?
לשבת בסעודת שבת 15 אנשים סביב שולחן שבת ומי שבאמצע רחמונס (X אפשר את הY?)
עכשיו במחשב וכאבי ראש מצרחות של אחים וחיוך מדיבורים של אחיינית
אמממ טוב זה הולך ככה בערך –
אני קמה בבוקר רוצה להכנס לזום ורואה שמישהו 'התלבש' לי על המחשב, מנסה להעיף אותו ולהכנס לזום לא כל כך הולך לי?
אני נכנסת לזום שהוא יושב לי על הברכיים עוד ילד יושב בכסא ליד ועוד אחת נדחפת איפה שהוא בינהם.
אחים שלי יש לציין מאוד נהנים מההקרנה החינמית מבקשים סידור מתנדנדים בדבקות (מחקים אותי?)
עוד איזה אח שיושב בזום ליד מתחיל לצעוק לעזרה (כמה חלקים יש במילה סוודר?/אני לא מצליח לפתוח את המיקרופוןן/כמה זה 8+4?/אבישג זה שם של בת או בן? (היה להם בעבודה בחוברת?)) לא סתם שמו אותו לידי יש לזה סיבה והוא מנצל אותה עד תומה?
אח שלי צועק בזום שלו למורה, אחותי קופצת קפיצות קנגרו מולי ולא מבינה מה הבעיה?
אני מנסה להשתיק את אח שלי כדי לפתוח מיקרופון למה מרוב שתיקות המורה חושבת שקמתי והשארתי את הזום פתוח? (למי ששאלה הצלחתי להשתיק אותו חלקית בלבד)
אח שלי מבקש את העיפרון/מחק/סידור/קלמר שאני מחזיקה ואני יושבת בגללו בתנוחה משונה והמורה לא מבינה למה המצלמה שלי סגורה?
זה הספיק? או שצריך עוד??
מקלות ממש הצחקת אותי, תיאור דומה למה שקורה אצלנו????
כ"כ מזדהה
תראי זה לא קל אבל לפעמים זה כיף
פעם אחת הנחתי כוס מיץ על השולחן הלכתי לכמה דקות פתאום אני חוזרת אני רואה כוס מרוקנת בלי מיץ פשוט ריקההההה קולטת?!?!
אין פרטיות אין פשוט איןןןן כל דבר נדחפים לך אני בוכה כולם רואים צוחקת כולם שמים לב עצובה קיצר כנללל
גם רבים וגם נהנים קיצררר תודה לה' על הכלללל
להיות במשפחה גדולה יש את החלק של הילדות
שיש 10 אנשים שמחכים בתור למקלחת ועוד מקרים פחות כיפיות.
לפעמיים מאבדים אותך, לא ממש זוכרים…
אבל כשגדלים וכבר חלק מתחתנים
זה אושר ענק וכיף אדיר.
עם מי שאת בקשר, זה מדהים.
לבוא לדבר, להתייעץ, לבכות.
יש אחינים מדהימים שהם באמת אהבה גדולה.
סעודת שבת זה חגיגה.
להגיד לך שאני רוצה לעצמי משפחה גדולה?
התשובה היא לא.
אבל על המשפחה שלי אני לא מוותרת!!
הרבה אחים זה כיףף וגם לא..
בלי אחים זה שיעמום גדול ועם 8 על הראש זה רעש מטורףף?
בואי נגיד שעכשיו בזומים זה קשה כי כולם בזומים ולא תמיד יש אוזניות ואני צריכה להבדיל בראש בין המורה שלי לזאתי של אחותי לגננת של אחותי (שלא נדבר על זה שהרבה פעמים אין מספיק מכשירים בבית והאינטרנט? חחח כל הזמן בשיעורים אני צריכה לשלב בין לדבר עם האחים שלי שמקיפים אותי מכל כיוון וגם להקשיב למורה
חחח מה את רוצה בדיוק שאני יפרט עוד?
לספר לך כאילו מה הולך אצלינו?
אין שניה של שיעמום ושקט (עכשיו ההורים שלי לקחו את כולם לקניות כדי שלי ולאחותי יהיה קצת שקט)
כל פעם זה להכין אוכל לאחד ולהרים את התינוק ולעשות קוד במחשב לעוד אחד ולהוריד את המשחק מהארון ולשטוף כלים ולהקשיב לחפירות
קיצערר חיים סוערים?
אממ 6 זה גדול?
אממ אני באה ממשפחה גדולה..
יש הרבה רעש ובלגן.. אבל בעז"ה שנהיה גדולים זה יהיה שווה את זה (ככה אומרים לפחות)
אני חושבת שמשפחות גדולות זה פחות טוב..
אבל כך הורים עם מה שהם חושבים חמה שמתאים להם..
ילדים זה ברכה!!!
כמה שיותר יותר טוב ?
7 ילדים זה משפחה גדולה? ?
טוב אני אספר למרות שבטוח יש פה בנות עם משפחה יותר גדולה…
כפי שאת יודעת אנחנו בסגר כרגע וזה אומר חפירות, חפירות, צחוקים, רעש, רעש. ומלא מלא בלגן. ואוכל! כל היוםםם אני ואמא שלי מכינות אוכל ותוך שעה אין לו זכר (אבל כמובן שלכלים יש גם יש זכר)
אני מתיישבת על המחשב, מנסה ללמוד נורמלי, 2 אחיות שלי קופצות עליי שאחת צועקת 'תשחקי קנדי קראש' והשניה אומרת 'תדליקי לנו מרגו'…
ויש גם שלל קומבינות, תורות והסדרים, כדי שנוכל להסתדר עם 4 מחשבים ופלאפון בכל הזומים…
וזה כולל גם קיפולי כביסה, המון, וגיהוץ, (מי ששואלת למה כי לאן כבר יוצאים זה לאח שלי לישיבה) וכלים, והבטחות של 'על כל 40 כביסה עשר שקל'!
ובקשר לדברים הקטנים- כשאני נכנסת לחדר של אחיות שלי אני צריכה להיזהר מאוד- מאוד לא לעוף על איזו מכונית או להחליק על בובות.
וגם כל שבת אחה"צ- אסור לדרוך בחלק הצפון- מערבי של הסלון כי הן הקימו שם את ממלכת הנסיכות עם כלללל המגנטים והקפלות והבובות שקיימות בבית, ואסור ח"ו לפרק להן.
אבל מלא אחים זה כיף, זה משחקי טאקי אל תוך הלילה, צחוקים והיתגנבויות משותפות למזווה… זה אושר, זה טעם לחיים. (אחותי הקטנה היא באמת בובהההה שהיא טעם לחיים! לזלול אותה!! ???)
וכן, עד כמה שזה קלישאתי- ילדים זה שמחה!
חח וואי עכשיו אני קולטת שהארכתי ממש… לונורא. מקווה בכל אופן שהקפתי הכל.
בייי עפתי להכין עוגיות לאח שליי ?
כמה זה משפחה גדולה מבחינתך?
כיףףף חיים אני אחות לעוד מעט 13 וזה הדבר בכי טוב שקרה לי בחיים יש לי אחיות בסביבות הגיל שלי ואנחנו משחנשות מלא ועושות צוחקים אף פעם לא משעמם ואם עצוב אז הקטנטנים משמחים ומעלים תמצברוח עוזרים אחד לשני בשב ולא מפחדים בלילה כי אתה מוקף באחים קיצור תיחלו לזה
אין לי משפחה כזו גדולה….
אנחנו 5 אחים במשפחה אני הבת היחידה 4 מעליי
2 נשואים כל נשוי עם 2 ילדים מתוקים וחמודים ש2 הנשואים מגיעים לשבת
אני צריכה לפנות את החדר שלי כי חדר אורחים לא ממש מספיק….
האחים הנשואים מגיעים ביחד בעיקר בחגים פחות בשבתות
בשבתות בדרך כלל מגיע כל זוג בנפרד…
האחיינים שלי מאוד דומים לי לפעמים אני עושה להם בביסיטר
וזה מאוד נחמד…
לפעמים אני מגיע אליהם שבתות יש לי גיסות נחמדות
יש לי אחים חמודים…
וזהו….?
7 ילדים זה משפחה גדולה?
זה ממש כייף אל זה גם סיוטט
כי אני חולה על אחיות שלי הקטנות והם החיימשלי אבל צריך לטפל בהם גם ולאהוב אותם גם שהם צורחות?
יש בזה הרב פלוסים וגם מינוסים, אבל זה היה הבחירה של ההורים שלי לא שלי חחח
וואו נשמעת לי אחות נחמדה…?
חח וואיי אני יושבת ונקרעת פה מהסיפורים
במיוחד שזה קורה במדויק גם אצלינו חח חזק?
אוקי אז דבר ראשון אני לא מוותרת על זה בשום פנים ואופן!
המשפחה שלי זה החיים?
ואם את רוצה פירוט אז בבקשה:
קמה בבוקר לקול הצרחות שליד אוזני (אני ישנה ליד הדלת והיא פתוחה כמובן?)
אח שלי בן השנה וחצי מתופף על פני כדי שאני יקום ואז אין ברירות.
אחר כך בארוחת צהרים יש שמירת מנות למי שלא נמצא/ לא יכול/ לא בבית וכו ויש קטע שאני שונאת, שאחיות שלי שואלות את אמא שלי:
'כמה חתיחות אפשר לקחת?' כמובן שזה מתוך התחשבות אבל זה מרגיש לי מסכן?
יש המון המון כביסות וכלים ובלאגן ונעלים וחפצים שונים ומשונים שתופסים כל חלקה טובה?
ואז באה שעת הסדר הגדולה עד שהבית נהיה פיקסס והכל מבריק עד הפעם הבאה;)
יש גם קטעים שאני ממש אוהבת, שאפשר לעשות משחקים משפחתיים, ולדבר ולתכנן ולהשתגע ועוד מלא.
קיצור על תוותרו!
אממ אם אני יתחיל אני לא יגמור.. אולי יותר מאוחר 😉 כמה זה נקרא הרבה?
כיף כיף כיףףף. אנחנו 8 בלי עין הרע כיף של החיים. תמיד אקשן, גם הרוב בנים אז בכלל..
אני נהנית. כמעט תמיד יש תעסוקה. לא משעמם. תמיד יש רעש (שזה גם שלילי קצת אבל נעזוב את זה..)
אממ מה עוד יש לפרט…
נגיד בתי מלון וכאלה לא ממש רלוונטי, כי הבית מלון ייחרב תוך 3-5דקות. אבל אנחנו מטיילים המון, וגם אם לבד זה מה שכיף.
מה עוד.. כיף לחגוג לבד. כל דבר.
שבת חגים.. גם כשאנחנו לבד אנחנו הכי נהנים שיש.
אם יהיה לי עוד משו אני יחזור..
למה שאלת אגב?
לא מכירה מציאות אחרת
מריבות, ובעיקר!
כל היום אני עוזרת עם האחים הקטנים והאחיינים
יש מסיבות ומלאאא של יומולדת וכו משפחתיות שוות!! עם אוכל שווה ושירים ריקודים וכו
יש מלא אירועים
בשבת אחרי הסעודה יושבים שעות ומדברייםםםם וזה ממש כיף
אנחנו, הבנות, כל אחת בגיל אחר וברמה חסידית אחרת- לומדות יחד לפעמים. מתוועדות
אמממ מה עוד?
לא עולה לי;) חוץ מזה שזה חיים כיפים! והן מייעצות לי הרבה פעמים
ואנחנו מדברות על מורות (תלוי איזה אחות זו)
זה מאוד תלוי. כמה שכיף ככה זה קשה..
אבל ממש לא נראלי שהייתי מוותרת על זה.
אחותי, מעניין אותי לדעת? למה שאלת?
תגדירי משפחה גדולה חח
אהממממ. ממה להתחיל? יש מלאא
משפחה בלער שמונה 10 נפשות.
אנחנו בעיקרון משפחה של בנים ו2 בנות. אבל דווקא הבנות בולטות במשפחה כי רוב הבנים בישבות סלש נשואים.
יש לי זכרונות ילדות מתוקים ממש, לפני שהבנים יצאו מהבית, ובאמת כל שבת שכולם ביחד זה פשוט כיף להזכר בהכל, וצחוקים וזה.. גם בקושי יהיה מצב שישעמם לך. תמיד יש לך עם מי לדבר. לא אכחיש שיש אינסוף מריבות אבל זה גם חלק מהכיף…
הדבר שפחות נחמד הוא שאחיי הקטנים יותר ובמיוחד בן הזקונים (בן 4) לא ממש זוכרים מציאות של אחים בבית בימי החול. בשביל אח שלי הוא זוכר את אחי וגיסתי כאילו הם תמיד ביחד, ולא ממש מפריד. הוא היה בן 3 שהם התחתנו….
בסהכ ממש כיף
זה ממש כיף כמו שתיארו כאן, הקטעים היותר מרגיזים זה שאי אפשר לאכול משהו טעים כשמישהו רואה כי אז כל האחים הקטנים רוצים…..
אוקי. זה מתחיל ככה:
אני קמה בבוקר לקול תפילתו של אחי שצורח בדבקות את המילים אינו מודע לאנשים שיש להם עוד זמן עד תחילתו של יום.(אני ,להלן)?
מתהפכת צד ואז עוד אחד ובסוף מתייאשת וקמה מכינה לי קפה רותח כשכל השיש אבקת שוקו וכל ילד במחשבו הוא.. מה שנקרא.?
נכנסת לחדר וסוגרת על כל מקרה שלא יבוא..
אוזניות.ברור.(לא מסוגלת בליי)
מבחוץ שומעת מלא קולות ההוא רוצה לאכול ולשני לא עובד המחשב לשלישי המורה לא נכנס ורביעי לא מצליח תשיעורי בית.?
ברקע אחותי צורחת מחכה ליחס.. ואני סותמת אוזניים ומתרכזת במסך שמולי.?
נגמר שיעור אני יוצאת לנשנש(כמובן) כל המטבח שאריות של חביתה ומלאווח..
מכינה לי סלט וכבר שיעור הבא.. מתיישבת ליד השולחן כשאחותי(אחרת)
שכלכך רוצה לראות מי זאת המורה שלי מתיישבת גם היא כדבר המובן מאליו ואח שלי חושב שמעניין ונעמד מאחורי גם הוא.(בשמחה הרי אתם כלכך לא מפריעים)?
לא מספיק כל זה המורה חסרת טקט בעליל מפזרת מחמאות על האחים החמודים שלי ואני נבוכה וסוגרת מצלמה מעיפה מעליי את המטרדים.?
כמובן שמקבלת דשים על האחים המצחיקים שלי ואני נראית כמו הר געש לפני פיצוץ??
נגמר היום שיעורי בית עבודות מחפשת מחשב אבל כל אחד מנצל את השגרה של הזומים ולוקח בעלות על המחשב למשך כל היום.
מסתובבת להם בין הרגליים משועממת מידי פעם נכנסת לשותפות כי הפון שלי התפנה סוף ??
מקלחות פיזמות וכמובן שלמישהו חייב להיגמר המים למרות שהדוד דולק מהבוקר?
מלבישה את הקטנים ויאללה למיטות וכמובן מסכת ההשכבה הוא רוצה רק את אמא והוא נזכר שהוא צמא?
בתשע נגמר הסיוט ואני נשכבת במיטה מותשת עם הפון.
??
וואי הרגת אותי תקשיבי הרגת אותי…
אני כל כך מזדהה איתך רק שלי אין אחים קטנים אבל יש לי אחים גדולים ואחיינים שיציצו לי בזום ובסוף יגידו שהיה משעמם…?
תיארת אותי בול….!!!!!!!!
איך זה להתכתב בשותפות מלמעלה?
אפשר להפסיק להיהרג לי פה?
אה, נזכרתי באיזה משהו מצחיק?
פעם אחת התלמידות של אמא שלי קנו לה במתנה אגרטל יפה כזה חמודי (סוף שנה כנראה?)
והם לא הצליחו להבין אם האגרטל מפלסטיק או מזכוכית,
בבוקר למחרת שהם קמו הם ידעו את התשובה והמבין יבין??
ולמי שלא הבינה הם גילו את התשובה בתור חתיכות זכוכית מופזרות ברצפה בצורה מסוכנת
מאז דברים כאלה לא נכנסים אלינו הביתה? (כלומר הם לא נכנסים אבל כן מסתננים עובדה שדברים עדיין נשברים בבית הזה?)
וכמו שמלא בנות אמרו הם נדחפים לך לאוכל בצורה מעצבנתת??
זה בדרך כלל הולך ככה-
אני פותחת את הארון לוקחת בשקט איזה קובית שוקלד סתם כי באלי מיד איזה חבורת ילדים מזנקת עלי תוך כדי שהם לא שוכחים להושיט את היד?
אקיצער אני מביאה להם שישתקו עד שבא איזה עוד אחד ולא באלי להביא לו.
אז הוא ברוב גאונתו הולך לאמא שלי ואומר "אמאאאא אפשר שוקלדדד?" ואמא שלי לא מבינה מה נפל עליו שוקלד והוא עונה "כי מקלות לקחההההההההההה"????
?? זה סיפור חיי??
מקלותתת
הסיפור עם השוקולד הוא לקוח מהבית שלייי
תמיד זה קורה! אני לוקחת משהו בשקט ומיד עטים עלי חבורה שמבקשת גם…
ואז גם מגיעים התלונות למה רק… לקחה????
11 ילדים
מתוכם 9 בנים
תדמיינו הבלגן שיש
כמו בהכח יש את החיובי בהפחות נעים בדבר…
תמיד יש רעש, לא משנה מה תנסי לעשות … אבל דבר אחד מרגישים שמחה גדולה בבית! הרבה אנשים הרבה שמחה … לא יוצא הרבה שכל המשפחה ביחד כי תמיד יש מישהו שנמצא בישיבה או בסמינר או בשליחות… כך יוצא שבחתונות זה הזמן שכולנו נפגשים שוב. הבוק קצת כבד , הרבה אי בלגן … אחד שלא מוצא את הגרביים, השני שמגיע באיחור ואין לו חולצה מגוהצת, הילד שקם בבכי, זה שרוצה את הלחם בלי עגבנייה ואת צריכה לעשות את זה שוב … וכך כל אחד עם הסיפור שלו … אחר כך כשהאחיינים באים, בהדודים שהם כמעט באותו גיל מקנאים והשאר היסטוריה … בטיולים או נסיעות וואו וואו מה שהולך שם! אנחנו ה-משפחה ה-מוזרה שכולם מסתכלים עליה: 1000 מזוודות ותרמילים, בלגןןן, הילדים שמשחקים ורצים וכל המקומות והגדולים שמתעצבנים חחח … שבת הוא היום אהוב עלי… השולחן מלא!! כולם שרים! אבא מדבר אתה! מרגישים את הקסם המיוחד!
כפחייםםם!!
נכון שאם אני מכינה משו והולכת לרגע, כשאני חוזרת נשארת לי רק חתיכה אחת..
והבית מסודר רק פעם ב..
וכל היום צריך לעשות לקטנים ביביסיטר (ועשינו את זה כבר אז צריך לפנטז תעסוקה)
ובלילה יש את זה שפוחד לישון לבד אז בא אלי למיטה..
ולא תמיד יש פרטיות..
וכו וכו
אבללל
זה תמיד תעסוקה ואף פעם לא משעמם!
ועם אני על המיטה ואין לי כוח לכבות את האור – אני קוראת לאחד מהאחים מהקצה השני של הבית והוא מכבה את האור וסוגר תדלת 😉 (למרות שזה תלוי במצברוח שלו, מקסימום נקרא למישו אחר)
ובשבת יש סעודה מעניינת עם זמרים – דרשנים – שחקנים – מלצרים (לפעמים) ומה לא? (וזה כולל מריבות..)
ולמרות שאמא שלי לא מרשה לאכול בחדר ועוד עם ספר היא לא תשים לב מרוב הבלאגן … (זה מנהג עולמי?)
וכשהולכים לאנשהו עם אותו בגד 10 ילדים (בשליחות) זה כזה "כולם שלכם?" – לא, אימצנו מישו. סתםם
ויש עוד המון פשוט לא עולה לי לראש עכשיו..
אז תכלס אין על משפחה גדולהה =)
אנחנו 9 ילדים ואני הבכורה.
בבית צפוף וקטן.
זה אומר המוןן בלגןן ורעש וחוסר פרטיות וכל זה אבל גם המון כיף ושמחה כל היום? לאף אחד לא משעמם פה אף פעם. חוץ ממני אולי?
החיים בבית כזה זה לבוא עשר דקות אחרי שהאוכל מוכן ולגלות שלא נשאר כלום מהסיר הגדול כי כולם רעבים.
זה להזיז את המיטה של אחותי עד לקצה גבול היכולת (לגבולות האורך שלה?) כי אין לי סנטימטר להניח את הרגליים.
זה לשמוע ביום לימודים מרחוק 5 שיעורים בעת ובעונה אחת.
זה לגלות בשבת אחר הצהריים שאין שמיכות על המיטות כי הם הוקדשו לצורך משחק חשוב במלך ומלכה?
זה לצרוח על חבורת ילדים שיפסיקו לצרוח.
זה לגלות אותם עושים באנג'י מדלפק בגובה מטר עם מצלמה מתחת שמתעדת את האירוע.
זה להפוך למצילה הביתית מפני המציק/ה התורן.
זה לעשות סיעור מוחות פורה אודות כינוי מקושקש חדש לבן השנה. מה רע בשם שלו??
זה לצחוק ביחד על ילדה בת 7 ששוכבת שעות במיטה וחולמת על החיים.
זה לתהות מה מביא ילד בן 10 נורמטיבי לכאורה לריב עם אחותו בת ה7.
זה להקים ספריה בבית לכל הגילאים.
זה לשמוע שגם לשכנים החמודים והסבלניים מלמטה נגמר והם שוקלים לעזוב ואין בררה אלא להכריז על עוצר כללי החל מהשעה 8 בערב.
זה לצחוק ביחד על מי שהחליט שאחותי חיובית.
זה לתהות על העובדה שלא נדבקנו ממנה למרות שלא היה לנו איפה לבודד אותה.
זה להתווכח עם אח בן 12 שחושש מהקורונה ברמות של לשים מסכה בבית(גם אחרי 2 תוצאות שליליות שקיבלנו).
זה להמציא מילון חדש שבנוי רק מפניני חוכמה של בן השנתיים התורן.
זה להסתכל בנימוס על זקנה רוסיה ברחוב שלא האמינה שכל אלה של אמא שלי.
זה לנחם תינוק קטן ומסכן שאחיו בן השנתיים הרביץ לו מרוב אהבה ולארגן להם סולחה מרגשת ברוב עם מיד אחר כך.
זה לקרוא לכולם לקרוא מה שכתבתי ולהחנק מחוסר אוויר?.
ועוד הרבה דברים קטנים וגדולים שאני לא זוכרת כרגע…
אוייי נקרעתי מצחוקקק
זה היה טוב…
כמה צחקתי.
בא לי משפחה גדולה
12 ילדים מתוכם 11 בנים, בת יחידה:)
עכשיו מי שמכירה אותי תעלה עליי…
(אני בשם אחר אל דאגה)
אני כבר רגילה:)
לא מצליחה לחשוב על משהו אחר.
אבל כשכולם בבית, זו חוויה:)
יש הרבה מקרים, אבל כשאתחיל לכתוב לא אגמור….
תמסרי נשיקות בשמי?
את יודעת למי כן?
רגע,
למה כולן פה מספרות על הקטעים המצחיקים שבזה?
אני השניה מתוך 9, אנחנו 8 בנות (ואח בן חודש וחצי).
כמו שהבנות אמרו פה, יש הרבההה רעש, ובלגן עוד יותר הרבההה (ומטען נייד תעיד עלזה;))
ובמיוחד עכשיו בלמידה מרחוק…שלפעמים אני מתפדחת לפתוח את המצלמה בזום כי יש רקע של בלגן מסביב…
ובבוקר כל הבית שומע את כיתה ג' מתפללת בכוונה
או לומדת יפה חשבון.
ועוד לא הגענו לתורנות על המחשבים….;)
ומי מדבר בכלל על ארוחת בוקר מסודרת שלכל אחת יש שעה אחרת של הפסקה..
בקיצוררר זה הרבה אקשןןןן והרבה הרבה הרבה כיףףףף:)
אוקי, כשי שתביני אני אתאר לך שיחה אתמול ביני לבין חברה שלי.
"כן חני מה נשמע? מוישי אתה תהרוס לנו את הסירים! לא לא המצקת! "בקיצור חני מה שרציתי לו… דובי!!! מה אתה עושה?! למה אתה יושב על כל הספרים לא מספיק מה שמוישי כבר קרע????? אז ריציתי לשאול אותך אם באלך… רגע שרה אני אתן לך חיבוק אבל תביאי טישו לפני את מלאה בנזלת. בקיצור אז על העבודה מענדי לאאאאאאאאאאאאא זה כפית בשרית!!! איפה שטערנא? שטערנא שטערנאאא אוף היא לא עונה חני את שומעת? כן אני איתך הו הנה רוזי, רוזי את הרגע לוקחת תא הקטנים למקפצה, אין אוכל, לא, אין מה לעשות, את רואה שהם כבר מחריבית את הסלון. טוב ז קחי לפחות ת דובי שרה וחני, חניייייי מה את עושהההה אמאלה היא הפכה שם את כל המוצצים, את רואה למה צריך שתשמרי עליה? בסדר ששניאור ישמור איתך, אם הוא יסכים בכלל! בקיצור חני, מה אני אומרת, עוד רגע צריך להגיד את העבודה ב… מוישי מאיפה השוקולד מאיפההה יאו יאוו מה אני עושה. רגע תביא לי טישו, טוב חמודוש? יוסיי לא לצרוח שם! אתה תעיר את שמוליק, הוא תודה, הערת אותו, עד שהרדמתי אותו! תכין לו דייסה! אתה לא יודע להכין, אני אכין ואתה תנענע אותו בינתיים. טוב חני אני מתנצלת, נוצר פה מצב חרום ואני כבר שומעת באוזן השניה את שניאור ושטערנא מתווכחים מי ישמור ואת שרה ודובי רבים משיעמום, אני חייבת לסיים, נדבר מתישהוא במתישהוא
רגעעעעעעעעעע חנייי לא דובי אל תפרק לה תקוקו! רגע שמוליק חיה באה. בקיצור בי.
?
חחח וואוווו חירום ועוד איךך
ליבי איתך
תודה רבה לכל מי ששיתפה והטעימה אותי קצת מהעולם הזה!
חח מקלותתת מסרתי!
דש חוזר:)
אני אגיד לכם ביוק מה הסיפור. אנחנו שתי ילידם, אני ועוד אח שקטן ממני בשנתיים, אני בת 18, אוטוטו שידוכים:) מאד הייתי רוצה משפחה גדולה, ואני רוצה לדעת מה זה דורש, איך זה מזווית ראיה של הילדים, ולהיות מוכנה לזה קיצערר
אניעם משפחה ברוכה ברוך ה' ונכון שלפמים זה מעצבן אבל אין כיף יותר גדול מזה!!!
לא הייתי מוותרת אל אף אחד ואני רוצה אפילו יותר?
אז שיתגשם לך החלום בעז"ה ?